גרבי מזאלה נ' הרשות המוסמכת

פסק דין

לפנינו ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

עדותה של העוררת עשתה עלינו, ביסודה, רושם אמין, חרף אי הבהירות בעיקר בנוגע לסיפור בעניין הביקור אצל האב בסידי עזאז, בשים לב להיבטים הגיאוגרפיים שציינה ב"כ המשיבה.

אולם, כבר בהצהרתה הראשונית, שניתנה כבר ב- 2001, הושם דגש על הפחד מן הגרמנים כאחד משני הטעמים שעמדו ביסוד הבריחה. הניסוח הכללי של ההצהרה משקף התייחסות קצרה ולקונית, ועל כן איננו זוקפים לחובתה את היעדר הפירוט אשר נמסר בעדות היום. מן הסתם אדם אינו יודע במעמד מילוי ההצהרה איזו רמת פירוט נדרשת ממנו. לפיכך היעדרו של פירוט בכלל אינו שקול להיעדרם של פרטים מהותיים בהצהרה שמבחינות אחרות אינה מפורטת.

הסיפור בעניין מעשה אלימות שבוצע לעיניה כלפי סבה נשמע אותנטי.

לאור המקובץ, אנו מקבלים את גרסתה הן בהיבט של חשיפתה למעשה אלימות שבוצע באביה, בעת לקיחתו לעבודות כפייה, וחשיפתה למעשה האלימות שבוצע בסבה כאמור לעיל; והן בהיבט של בריחת המשפחה מטריפולי לכפרים, גם מחמת הפחד מן הגרמנים, אשר מקימה את עילת הנרדפות לפי הלכת הפחד.

הערר מתקבל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין, בנקודה משפטית בלבד.

ניתן והודע היום ג' אדר תש"ע, 17/02/2010 במעמד הנוכחים.

השופט שלמה פרידלנדר – יו"ר

פרופ' יוסף זהבי – חבר

עו"ד יהודית ארבל – חברה

שלמה פרידלנדר, שופט

הוקלד על ידי: לימור שגב צימרמן