גרא ואח' נ' רוזנבוים

פסק דין

בדיון שהתקיים ביום 20/2/12 הסכימו המבקשים, בהמלצת בית המשפט, למחיקת התובענה תוך שמירת כל זכות וטענה. המשיבה לא התנגדה למחיקה, אולם עתרה לפסיקת הוצאותיה הריאליות בגין ההליך. המבקשים השיבו לעניין ההוצאות, ועתרו לכך שלא יחויבו בהוצאות.

התובענה נמחקת.

שקלתי את שאלת ההוצאות. התובענה, כפי שנוסחה (ולא תוקנה, אף שייצוגם הנוכחי של המבקשים אינו זה שהיה בעת הגשת התובענה) כללה את כל הבעיות והקשיים שבגינם הומלץ למבקשים למחוק אותה, והיא אכן נמחקה בסופו של יום. נתון זה תומך בפסיקת הוצאות לזכות המשיבה. נתון שיש לו השפעה בכיוון ההפוך הוא שההליך התנהל ביעילות, ישיבת ההוכחות היתה קצרה והצדדים הסכימו לסכם בעל פה (וזה היה השלב בו הסכימו המבקשים למחוק את התובענה). לא נעלם מעיניי גם שבין הצדדים מתנהל הליך נוסף בבית משפט השלום בכפר סבא, אולם סבורני שאין מקום להעביר את שאלת הוצאות ההליך הנוכחי לזירה אחרת, שבה נדונה תביעה אחרת ומבוקש סעד אחר. אני סבור שאין לשלול מהמשיבה את הזכות לשיפוי על הוצאות ההליך הנוכחי, אולם יש לתת ביטוי גם לדרך היעילה של ניהול ההליך (הנזקפת גם לזכות המבקשים וגם לזכות המשיבה) אשר היה בה כדי למנוע יצירת הוצאות מעבר למינימום הנדרש, וגם לעובדה שהמבקשים מחקו את התובענה, אף כי עשו כן במהלך הדיון שנועד לשמיעת סיכומים בעל פה. בנסיבות אלה מצאתי לראוי כי המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך של 7,500 ₪, אולם אם יגישו תובענה נוספת נגד המשיבה באותו עניין, תהיה המשיבה רשאית במסגרת אותה תובענה לטעון גם ליתרת הוצאותיה בהליך הנוכחי, ככל שיש יתרה כזו.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.