פסק דין
מבוא
התובעת, ילידת 27.10.50, עותרת, כי בית המשפט יחייב את הנתבעים לפצותה בגין נזקים אשר נגרמו לה, לטענתה, בשל מעורבותה בתאונת דרכים.
תמצית טענות הצדדים
התובעת טוענת, כי התאונה ארעה בעת שביקשה לרדת, בתום נסיעה, ממשאית בעלת מ.ר 75-578-01 (להלן: "המשאית"). הנתבעת הינה חברת הביטוח שביטחה את השימוש במשאית במועדים הרלוונטיים. הנתבע הינו הבעלים של המשאית ומי שנהג בה במועד הרלוונטי.
התובעת טוענת, כי ביום 16.2.07 בשעה 11:00 או בסמוך לכך היא נסעה במשאית עם בנה, הנתבע. בסיום הנסיעה בעת שביקשה לרדת מהמשאית, באמצעות מדרגות המשאית, ומסיבות שאינן ידועות לה היא נפלה על הקרקע ונחבלה קשות בפנייה. לטענתה, עסקינן בתאונת דרכים כהגדרת המונח בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975.
לטענת התובעת, בעקבות התאונה היא הובהלה לבית חולים העמק בעפולה שם אובחנה אצלה רגישות במישוש עם נפיחות בצד הימני של פנייה. כן התברר, כי היא סובלת משברים ברצפת האורביטה מימין ושבר בזיגומה מימין. התובעת אושפזה למשך יום ושוחררה עם המלצה לטיפול תרופתי לשיכוך כאבים והמשך טיפול ומעקב רפואי. למחרת, פנתה התובעת לבית החולים רמב"ם ואושפזה במשך חמישה ימים שבמהלכם נותחה.
התובעת טוענת, כי טרם התאונה הייתה בריאה בגופה ובנפשה. לטענתה, ממועד התאונה היא סובלת מכאבים עזים ורגישות למישוש בפניה, מכאבים בעת אכילה, מכאבים מסביב לעין והגבלה בראייה. עוד טוענת, כי כושר השתכרותה נפגע, כי היא נזקקת ועתידה להיזקק לטיפול תרופתי, כי הוציאה ותאלץ להוציא הוצאות לשם קבלת טיפול רפואי וכי היא נזקקת ועתידה להיזקק לעזרת צד שלישי.
התובעת עותרת לפיצוי בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, אובדן כושר השתכרות וכאב וסבל.
לטענת הנתבעת, דין התביעה להדחות. הנתבעת מכחישה את עצם התרחשות התאונה ונסיבות התרחשותה. לטענתה, ככל שהתובעת נפגעה, הרי שהיא נפגעה בנסיבות שונות מהנטען על ידה ואין עסקינן בתאונת דרכים כהגדרת המונח בחוק. כמו כן, היא מכחישה את נזקיה הנטענים של התובעת וקיום קשר בינם לבין התאונה. לטענתה, ככל שהתובעת נפגעה הרי שהפגיעה הייתה קלה וחולפת ולא נותרו לה כאבים או מגבלות בעקבות התאונה. לטענתה, התובעת לא פעלה או לא פעלה די לשם הקטנת נזקיה.
בכתב הגנתו טוען הנתבע, כי הוא אינו מכחיש את עצם התרחשות התאונה ואת נסיבות התרחשותה וטוען, כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרת המונח בחוק. לטענתו, על הנתבעת לכסות את אחריותו כנהג המשאית.
הראיות
התובעת, בנה - הנתבע (להלן: "אשרף") והגב' רוידה אבו עייאש (להלן: "רוידה")- בתה של התובעת העידו בפניי. בנוסף, הצדדים הגישו ראיותיהם וסיכמו טענותיהם בכתב.
בהתאם להחלטה מיום 19.1.10 מונה פרופ' דב לאופר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום פה ולסת. המומחה קבע, כי לתובעת נכות צמיתה בשיעור 5% וכי בעתיד יתכן והיא תזקק להתערבות כירורגית נוספת להוצאת פלטת המתכת והברגים בצד הימני של הפנים בעלות של 6,500 ₪ כולל מע"מ וכל ההוצאות הנילוות.
דיון ומסקנות
בין הצדדים בתובענה שלפניי נתגלעה מחלוקת באשר לעצם התרחשות התאונה, לנסיבות התרחשותה ולנזקים הנטענים.
בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח תביעתה ועל כן דין התובענה להדחות, מהנימוקים שיפורטו.
התובעת טוענת, כי ביום 16.2.07 בשעה 11:00 או בסמוך לכך ובסיום נסיעתה במשאית של בנה אירעה תאונה. לטענתה, בעת שביקשה לרדת מהמשאית באמצעות מדרגות המשאית היא נפלה על הקרקע ונחבלה קשות בפניה (סעיף 4 לכתב התביעה). זו גרסתה העובדתית של התובעת ועל כתפיה הנטל להוכיחה. מצאתי, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח גרסתה.
התובעת העידה, כי ביום 16.2.07 בסביבות השעה 9:00 ביקשה מאשרף לקחת אותה לעיר כדי לקנות מצרכים ושטיח לבית (עמ' 13 ש' 10-12). לטענתה, בנה היה בבית והיא העירה אותו (עמ' 25 ש' 1). אשרף העיד, כי ביום המקרה הוא היה בבית והתובעת ביקשה שייקח אותה לקנות כמה דברים לבית בשוק בנצרת (עמ' 36 ש' 23). בהמשך העיד, כי הוא התעורר ואמו ביקשה שיסיע אותה ואז הוא קם, התארגן והם יצאו (עמ' 42 ש' 12-15). אשרף נשאל מדוע לא עבד ביום המקרה והשיב, כי אינו עובד בימי שישי ובהמשך הוסיף, כי ב- 90% מהמקרים הוא אינו עובד ביום שישי (עמ' 42 ש' 20-21).
הנה כי כן, התובעת ואשרף העידו, כי ביום המקרה אשרף היה בבית והתובעת העירה אותו וביקשה, כי יסיע אותה. בדיון שנערך ביום 3.10.11 ניתן צו שהופנה לחברת פלאפון להוציא דוח שיחות ודו"ח איכון של מספר הנייד השייך לאשרף, ואשר בהתאם לעדותו ולעדויותיהן של התובעת ורוידה היה מספר הנייד של אשרף במועד הרלוונטי. מפירוט השיחות (נ/14) עולה, כי מהנייד של אשרף יצאה שיחה טלפון כבר בשעה 7:27 ביום הרלוונטי. עוד עולה מהפלט, כי בשעה 7:43 נכנסה שיחה לנייד האמור ובעת שנכנסה שיחה זו הנייד היה בדברת- קיבוץ הנמצא בעמק יזרעאל. האמור אינו עולה בקנה אחד עם עדויותיהם של התובעת ואשרף לפיהן הוא ישן בבית והתובעת העירה אותו בכדי שיסיע אותה.