תא"ק
בית משפט השלום נתניה
|
8371-08
08/07/2010
|
בפני השופט:
צוריאל לרנר
|
- נגד - |
התובע:
חברת ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים בע"מ
|
הנתבע:
גניגר מפעלי פלסטיקה (1996 ) בע"מ
|
|
החלטה
1.עיינתי בכתבי הטענות של הצדדים. ברגיל, על בית המשפט לקיים דיון בבקשה לביטול עיקול זמני. אלא, שהבקשה דכאן אינה בקשה רגילה, באשר בסמוך לאחר הגשתה הסתיים הדיון בבקשת הרשות להתגונן שהגישה המבקשת, הבקשה נדחתה, וניתן פסק-דין נגדה.
2.בקצרה אציין, כי לולי ניתן פסק-הדין, ובכפוף לחקירות, אם היו מתקיימות, הייתי ככל הנראה נעתר לבקשה לביטול העיקולים. הצירוף של המחדל המתמשך באי-המצאת צווי העיקול וכתבי הטענות הרלבנטיים, על פני כשנה, ביחד עם התעלמותה המתמיהה של המשיבה מטענות מהותיות שהעלתה המבקשת, שעיקרן קיום עיקולים נוספים על רכושה של חברה קשורה למבקשת, להבטחת חוב בהליך נפרד, שהוא ככל הנראה חוב מקביל לחוב שבתיק זה – הרי מכריע את הכף, להערכתי, לטובת המבקשת, חרף טענות המשיבה באשר למצבה הכלכלי של המבקשת וחרף העובדה, שרק בדרך מקרה גילתה המבקשת את דבר העיקולים, כשנה לאחר הטלתם, ומכאן כי לא השפיעו על מהלך העסקים הרגיל שלה (אי-השפעה שבפני עצמה מלמדת הרבה על אותו מצב כלכלי).
3.אלא, שכאמור, ניתן פסק-דין נגד המבקשת, והתמונה משתנה מן הקצה אל הקצה. אמנם, כלשונו הציורית של ב"כ המבקשת, אין פסק הדין בהכרח "מכשיר את השרץ", אולם נתינתו משנה מן היסוד את השיקולים שבבסיס העיקול הזמני מכפי שהיו קודם לכן. עד מתן פסק-דין נועד אמנם העיקול הזמני להבטיח מקור לפרעון פסק-הדין, אם יינתן, ולמנוע שינוי מצב לרעה ביוזמת הנתבע (או גם שלא ביוזמתו), אולם בשל כך שהמחלוקת עצמה טרם הוכרעה, הרי שמעמדו של הנתבע, וההגנה על פגיעה בלתי מידתית בו, הם בעלי חשיבות רבה, לא פחותה בהרבה מזו של התובע. מאידך, לאחר מתן פסק-הדין החובה מוטלת על הנתבע לפרוע את החוב הפסוק, לאלתר, ועל כן אין כמעט מקום להגן עליו מפני הפגיעה הכרוכה בעיקול. מטעם זה, התנאים לעיקול זמני בסמוך למתן פסק-דין קלים בהרבה מאלה שלפני נתינתו: ניתן לבקשו בעל פה, אין צורך בערובה, ומובן כי אף אין צורך בהוכחת עילת התביעה.
4.אמנם, עיקול זמני בסמוך למתן פסק-דין אינו ניתן כלאחר יד, אולם זאת רק משום שחזקה על נתבע "נורמטיבי", שיפרע את חובו לאלתר, בלא צורך בהליכים נוספים. ברם, במקרה זה, שיקול זה אינו רלבנטי, שכן המבקשת יודעת על פסק-הדין לפחות מאז יום 10.6.2010 – היינו: לפני 4 שבועות. פסק הדין לא נפרע, ולמעשה, ניתן כבר ביום א' הקרוב להגישו להוצאה לפועל.
5.בנסיבות שכאלה, שבה המטוטלת וחוזרת אל עבר המשיבה, שחרף מחדלה (החמור) באי המצאת המסמכים במועד, חרף העיקולים הנוספים העומדים ככל הנראה לזכותה, אוחזת בפסק-דין שלא נפרע, וזכאית, היום, לכך שיוטלו עיקולים כמבוקש.
6.לפיכך, תחת ביטול העיקולים והטלתם בשנית, אני דוחה את הבקשה לביטולם ומותיר את העיקולים על כנם. עם זאת, אני מחייב את המשיבה בהוצאות המבקשת, בגין המחדל שהביא להגשת בקשה זו (שהיתה, כאמור, מוצדקת מדעיקרא), בסך של 3,600 ₪ בצירוף מע"מ.
ניתנה היום, כ"ו תמוז תש"ע, 08 יולי 2010, בהעדר הצדדים.