גנונה קריסטל ואח' נ' פז ואח' ותביעה שכנגד

פסק דין

1.עסקינן בתביעה עיקרית ותביעה שכנגד.

התביעה העיקרית הוגשה ביום 27.10.09 על סך של 1,054,328 ₪.

התביעה תוקנה ברשות ביהמ"ש והוגש כתב תביעה מתוקן ביום 12.5.11 על סך של 1,285,503 ₪.

כתב תביעה שכנגד הוגש ביום 22.3.10 על סך של 1,427,758 ₪.

2.טרם שנבחן את כתבי הטענות בשתי התביעות, נכיר את בעלי הדין העומדים מאחוריהן.

3.הגב' חנה קריסטל (להלן: "חנה"), היא מתווכת מקרקעין, שפעלה מתוך משרד בקיסריה ברח' המגדל 23 (להלן: "המשרד").

היא גם אמו של מר רונן קריסטל (להלן: "רונן").

4.ה"ה מיכל ויחיאל פז (להלן: "פז" או: "מיכל פז" או: "יחיאל פז"), הינם מתווכי מקרקעין, שבתקופה מסוימת פעלו כמתווכים במשרד.

5.הנתבעות שכנגד 3 ו- 4, חברות בע"מ, הינן חברות שבשליטת רונן [להלן: "החברות"].

6.היות ורונן נמצא בהליכי פש"ר וניתן לגביו צו עיכוב הליכים ע"י ביהמ"ש המחוזי, החלטתי ביום 7.7.10, על עיכוב ההליכים נגדו (ראה החלטתי מיום 7.7.10 עמ' 2 לפרו' ש' 22).

התביעה העיקרית (עפ"י כתב התביעה המתוקן)

7.בכתב התביעה העיקרית טוענת חנה כי היא ופז "התקשרו בהסכם לשיתוף פעולה עסקי על פיו היו אמורים הנתבעים לבצע פעולות תיווך עבור לקוחות התובעת ובתמורה לקבל עמלות" (סעיף 5 לכתב התביעה המתוקן).

היינו - היחסים בינה ובין פז לא היו יחסים של "עובד-מעביד" אלא של "שיתוף פעולה עסקי".

8.עוד טענה חנה בכתב התביעה המתוקן כי את העמלות שהיו זכאים פז לקבל מעבודתם כמתווכים במשרד מכח שיתוף הפעולה העסקי, הם קיבלו באמצעות תלושי שכר, וזאת עפ"י בקשת פז שבאותה עת לא היה באפשרותם לפתוח תיק עוסק מורשה במס הכנסה (סעיף 7 לכתב התביעה המתוקן).

9.טוענת חנה בכתב התביעה המתוקן, כי בתאריך 29.9.08, הודיעו לה פז כי הם מפסיקים את פעולתם במשרד (סעיף 15 לכתב התביעה המתוקן).

10.טוענת חנה כי לאחר עזיבתם של פז את המשרד התברר לה כי קיבלו במסגרת עבודתם סכומים שלא כדין, תוך רישומם שלא כדין ושלא במדויק בכרטיס חובה וזכות (להלן: "חו"ז"), שהתנהל על שמם במשרד, הם לא שילמו בגין שיחות פרטיות שניהלו בטלפון הנייד שהועמד לרשותם במסגרת פעילותם במשרד, גבו עמלה עודפת מפרויקט "טופ קיסריה" שהועבר לטיפולם כמתווכים במסגרת עבודתם במשרד, לא דיווחו על כל העסקאות שבוצעו במסגרת עבודתם כמתווכים במשרד, הקימו משרד תיווך עצמאי תוך שהם עשו, ועושים, שימוש שלא כדין במאגרי מידע של המשרד לרבות תמונות ורשימת לקוחות שנצבר ע"י התובעת תוך ניצול המוניטין של התובעת, נטלו רשימות מידע שהיו במשרד באופן שמנעו מחנה לבצע עסקאות תיווך עקב היעדר מידע, ואף העבירו לקוחות של המשרד אל משרדם הם - הכל תוך ביצוע עוולות עפ"י חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999.

עוד טוענת חנה בכתב התביעה כי את מרבית פעולתם (לאחר סיום עבודתם במשרד) ביצעו פז באופן שהם גרמו ללקוחות המשרד לחשוב כי שרות התיווך ניתן להם ע"י חנה (שכן הם הוטעו לחשוב שפז ממשיכים לעבוד במשרד) תוך ניצול המוניטין של חנה, ותוך הפרת יחסי האמון שהיו בינה וביניהם.

רכיב נוסף של התביעה העיקרית המתוקנת הוא מכוחו של חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, על פיו טוענת חנה כי הנתבעים פגעו בשמה הטוב ובמוניטין שלה, בכך שהפיצו שמועה כי הם נאלצו לעזוב את המשרד כיוון שהיא לא שילמה להם "פרוטה".