גנאים ואח' נ' עיריית סחנין ואח'

פסק דין

הנני מורה על מחיקת התביעה בהעדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בה.

התובעים הגישו תביעה בה עתרו למתן סעד בדמות הצהרת בית המשפט כי "על הנתבעת להמשיך בעבודות בהתאם לתובענת לאלתר וללא כל דיחוי ולמרות התנגדותם הסתמית של הנתבעים 2+3."

(ראה סעיף 21 לכתב התביעה) מיתר סעיפי כתב התביעה ניתן ללמוד כי המדובר בעבודות לסלילית כביש אשר חלקו בוצע ואילו חלקו הגובל בחלקות התובעים לא בוצע, לשיטת התובעים בשל שקולים זרים.

התובעים ציינו בכתב התביעה בסעיף 20 כי לבית משפט זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה לאור מיקום העבודות ולאור מהותה.

הנתבעים בכתב הגנתם התייחסו לגופו של עניין ולא טענו לעניין הסמכות.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה נשלחה לצדדים החלטתי מיום 4.3.14 על פיה התובע ומי מהצדדים החפץ בכך יבהיר לבית המשפט מה הן העובדות והוראות החוק המקנות לבית המשפט הזה את הסמכות לדון בתביעה זו.

התובע והנתבעים 2-3 לא הגיבו להחלטה זו ואילו הנתבעת1 טענה להעדר סמכות עניינית וכי הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000 יחד עם סעיף 8(א) לתוספת הראשונה לחוק קובעים כי בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים נמצאת עתירה נגד החלטה של רשות מקומית או נושא משרה או תפקיד בה.

תביעת התובע הינה למתן צו הצהרתי או צו עשה המורה לנתבעת להשלים ביצוע עבודות אשר לשיטתו החליטה שלא להשלימן משיקולים זרים. נמצא כי הדבר מצוי בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים.

לפיכך הנני מורה על מחיקת התביעה.

לא מצאתי לנכון להורות על העברת התביעה שכן מדובר בבי משפט אשר סדרי הדין בהם שונים.

האגרה תושב במלואה לידי התובע באמצעות בא כוחו ככל שלא קיים כל עיקול או זכות אחרת של צד ג'.

הדיון הקובע ליום 20.5.14 מבוטל.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ד, 18 מאי 2014, בהעדר הצדדים.