אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גמסון נ' הולנדר ואח'

גמסון נ' הולנדר ואח'

תאריך פרסום : 12/08/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
1747-08-09
08/08/2013
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
חיה (קרול) גמסון
הנתבע:
1. ישעיהו הולנדר
2. ליאורה הולנדר

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לתשלום 290,000 ₪, פיצויים מוסכמים בחוזה מכר.

בין הצדדים נכרת חוזה לפיו רכשו הנתבעים מהתובעת נכס במושב תמורת 2,900,000 ₪. מספר ימים לאחר חתימת החוזה התברר לנתבעים כי בגין המכר דורש מנהל מקרקעי ישראל תשלום דמי הסכמה שעלול להגיע למאות אלפי שקלים. סוגיית תשלום דמי ההסכמה לא הוסדרה כלל בחוזה ונוכח זאת, סירבו הנתבעים לשלם אפילו את התשלום הראשון שנקבע בחוזה. כך בוטל החוזה, הנכס נמכר לאחרים וכעת עותרת התובעת לתשלום פיצויים מוסכמים כשכל צד מאשים את משנהו בהפרה יסודית.

העובדות

במוקד תביעה זו מחלוקות שנתגלעו בקשר עם חוזה למכירת נכס מקרקעין, משק עזר בשטח של כ- 2.5 דונם, הכולל בית בן 6 חדרים, וידוע כחלקות 24 – 25 בגוש 6291 (להלן: "הנכס"). הנכס מצוי במושב נחלים והבעלות עליו נתונה למנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י").

במועדים הרלוונטיים לתביעה זו, בשנים 2008 - 2009, הייתה התובעת בעלת זכות החזקה הבלעדית בנכס והייתה רשומה במעמד של בר-רשות בממ"י. הנתבעים הם בני זוג אשר התעניינו ברכישת הנכס ואילו צד ג' הינה עורכת דין במקצועה וייצגה את התובעת במגעים למכירת הנכס.

במהלך 2008 בקשה התובעת למכור את זכויותיה בנכס ובאותה עת בקשו הנתבעים לרכוש נכס. לנתבעים נודע על אודות העמדת הנכס למכירה, בין הצדדים נוצר קשר בספטמבר 2008 (או בסמוך לכך), אך קשר זה לא הבשיל לכדי הסכם כלשהו והקשר בין הצדדים נותק.

במהלך חדש מאי 2009 חודש הקשר בין הצדדים והחל משא ומתן בנוגע לאפשרות רכישת הנכס בידי הנתבעים. בין הצדדים התקיימו פגישות, נערכו בדיקות, הוחלפו טיוטות ולבסוף הושגה הסכמה. ביום 30.6.09 נערך ונחתם חוזה מכר (להלן: "החוזה") שלפיו רכשו הנתבעים את זכויות התובעת בנכס תמורת סך של 2,900,000 ₪. צד ג', עו"ד נילי הרפז (להלן: "עו"ד הרפז") ייצגה את התובעת בכריתת החוזה ואילו הנתבעים יוצגו על ידי עורך דין מטעמם, עו"ד נעם שנקרמן.

יצוין, כי מעמד חתימת החוזה בנוכחות כלל הצדדים ובאי כוחם הוקלט על ידי הנתבעים.

בחוזה נקבע (בסעיף 4 (א)), כי סך של 700,000 ₪ על חשבון התמורה ישולם במעמד חתימת החוזה ויופקד בנאמנות בידי עו"ד הרפז עד לרישום משכון לזכות הנתבעים, רישום שייעשה בתוך 48 שעות.

עקב עיכוב בהשלמת ההליך לקבלת הלוואה אשר בקשו הנתבעים, לא היה בידי הנתבעים בעת חתימת החוזה הסכום שיועד להיות מועבר כמקדמה, ולפיכך בקשו הנתבעים לשלם את המקדמה באמצעות שיק אישי שלהם ולאפשר להם להחליפו בשיק בנקאי בתוך מספר ימים, כך שהשיק האישי לא יופקד כלל, ואילו השיק הבנקאי שימסר במקומו יופקד בחשבון עו"ד הרפז עד להעברת הסכום לתובעת. התובעת הסכימה לכך ובהתאם נקבע בעניין זה בחוזה, בתוספת בכתב יד בשולי סעיף 4 (א) בחוזה, כי "בכל מקרה עו"ד נילי הרפז תשמור הכסף בפקדון 10 ימים".

במעמד חתימת החוזה איפוא, משכו הנתבעים ומסרו לעו"ד הרפז שיק בסך של 700,000 ₪ (להלן: "השיק").

בעקבות חתימת החוזה נרשם משכון לטובת הנתבעים ובמקביל פנו הנתבעים להסדיר את קבלת ההלוואה שנדרשה להם לצורך מימון תשלומי התמורה. בד בבד, הסתבר שנפלה טעות סופר בחוזה כאשר בשוגג נרשם שתשלומי מס השבח ומס הרכוש יחולו על הנתבעים. הנתבעים פנו בעניין זה לעו"ד הרפז והיא הסכימה לתיקון הטעות.

בחוזה נקבע כי תשלום "דמי היוון" לממ"י יחול על הנתבעים (הקונים) ומספר ימים לאחר חתימת החוזה פנו הנתבעים לממ"י כדי להסדיר תשלום זה. בבירור שעשו נמסר להם כי בנוסף לדמי ההיוון יש גם חבות בתשלום "דמי הסכמה" לממ"י, וכי מדובר בתשלום סכום גבוה.

ביום 7.7.09 התקיימה שיחה בין הנתבע 1 לבין עו"ד הרפז. בשיחה זו דרשה עו"ד הרפז מהנתבעים להמציא לה את השיק הבנקאי בהתאם לחוזה ולשם החלפת השיק. הנתבע 1 מצידו, הודיע כי באפשרותו להחליף את השיק אך בטרם ייעשה כן יש להסדיר את החבות בתשלום דמי ההסכמה וכי לדעתו אסור לעו"ד הרפז בכל מקרה לעשות שימוש בשיק.

הצדדים לא הגיעו להסכמה, השיק לא הוחלף בשיק בנקאי, ובו ביום, 7.7.09, הועבר השיק לתובעת, הוצג על ידה לפירעון וחולל בשל היעדר כיסוי.

ביום 12.7.09 התקיימה פגישה במשרדה של עו"ד הרפז בניסיון להגיע להסכמה, אך הניסיון לא צלח וביום 13.7.09 הודיעה התובעת על ביטול החוזה, כאשר היא טוענת שהנתבעים הפרו את התחייבויותיהם בהפרה יסודית. בתשובתם מיום 14.7.09 לא עמדו הנתבעים על קיום החוזה ולמעשה הסכימו לביטולו, אך טענו שדווקא להם הזכות לבטל את החוזה עקב הפרתו היסודית בידי התובעת. כך, למעשה, בוטל החוזה, כאשר כל צד מאשים את משנהו בהפרתו, המשכון בוטל והתובעת מכרה את הנכס לאחרים לאחר כשנה.

תמצית טענות הצדדים, ההליך והראיות

לטענת התובעת, בוטל החוזה על ידה כדין עקב הפרתו היסודית בידי הנתבעים ולכן יש לחייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם אשר נקבע בחוזה.

לגרסת התובעת, לפי החוזה התחייבו הנתבעים לשלם סך של 700,000 ₪ כמקדמה על חשבון התמורה, הנתבעים לא שילמו תשלום זה ובכך הפרו את החוזה בהפרה יסודית. בחוזה נקבע כי בגין הפרה יסודית יחויב המפר בפיצוי מוסכם בשיעור 10% מהתמורה, ובהתאם עותרת לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 290,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ