גמלאי המשטרה זכאי לתשלום הפרשי שכר מכוח הנחיות מנהליות

1. התובע שירת שנים רבות בתפקידים שונים במשטרת ישראל ופרש לגמלאות. בתביעה זו שלפנינו  טוען התובע כי הוא זכאי לתשלום גמלה לפי משכורת קובעת בדרגת תת ניצב 3, ולהפרשי שכר בין השכר ששולם לו בפועל לבין דרגה זו. השאלות העומדות לדיון לפנינו הן שתיים: האחת - האם זכאי התובע למשכורת על פי דרגת תת ניצב 3 בכל התקופה שבה היה ממלא מקום ראש מינהל טכנולוגיות (להלן - ראש מנ"ט); והשניה - מהי משכורתו הקובעת של התובע לצורך חישוב גמלתו.

2.  ואלה הן העובדות רלבנטיות לענייננו:

א.      א.      התובע עבד במשטרת ישראל מיום 2.8.78 ועד לפרישתו לגמלאות ביום 1.10.06.

ב.       ב.       דרגת הכתף של התובע במועדים הרלבנטיים לענייננו הייתה ניצב משנה.

ג.        ג.        התובע החל למלא תפקיד של ממלא מקום ראש מנ"ט ביום 28.12.05. פנייה לאישור מינויו באופן רשמי לתפקיד, בסמוך למועד זה, נדחתה משום שלא ניתן לתגמל שני קצינים באותה רמת תקן. באותו מועד היה לתת ניצב אנגלהרד  מינוי לתפקיד ראש מנ"ט, והוא אייש תקן זה (נספח ב לתצהיר הנתבעת). לפיכך הוסיף התובע לשמש כממלא מקום ללא מינוי רשמי עד ליום 17.4.05.

ד.       ד.       התובע קיבל כתב מינוי כממלא מקום ראש מנ"ט מיום 17.4.05 ועד ליום 17.7.05 (נספח ד' לתצהיר הנתבעת).

ה.      ה.      ביום 26.7.05  פורסם נוהל מינוי קצונה ופז"ם לדרגות קצונה שמספרו 05.03.12 (נספח י"ג לתצהיר הנתבעת). בראש המסמך נכתב כי מטרתו הינה "לפרט את מסלולי הקידום בדרגות הקצונה במשטרת ישראל ואת כללי הזכאות לקידום על פי מסלולים אלו".

ו.        ו.        מינויו של התובע הוארך  עד ליום 18.10.05 (נספח ז' לתצהיר הנתבעת), לאחר מכתבו של ראש אג"ת מיום 20.7.05 ופנייתו של ראש אגף משאבי אנוש, ניצב גבי גל, להארכת תוקף המינוי באופן חריג לשלושה חודשים,  משום שטרם אותר מועמד ראוי לכהן בתפקיד (נספחים ה-ו לתצהיר הנתבעת). התובע קיבל שכר לפי דרגת תת ניצב עבור החודשים שבהם ניתן לו כתב מינוי כממלא מקום ראש מנ"ט.

ז.        ז.        ביום 6.10.05 נערך לתובע ראיון בנוכחות ראש מחלקת כוח אדם וראש מחלקת פרט, בשל בקשתו לקבל שכר תת ניצב בחופשת הפרישה וכגמלאי. בסיכום הראיון הומלץ למפכ"ל שלא להיעתר לבקשה בשל היות המינוי זמני, והחשש מפני תקדימים (נספח ח' לתצהיר הנתבעת).

ח.      ח.      ביום 1.5.06 יצא התובע לחופשת פרישה.

ט.      ט.      המשכורת הקובעת על פיה מחושבת גמלתו של התובע הינה על פי דרגת ניצב משנה 11.

3 . אלה, בתמצית, טענותיו של התובע:

א.      א.      על פי פקודות המשטרה זכאי התובע לשכר לפי דרגת תת ניצב מהיום שבו מילא בפועל תפקיד של ממלא מקום ראש מנ"ט ועד למועד פרישתו, בין אם היה לו כתב מינוי בעת שמילא את התפקיד ובין אם לאו. אין מדובר במינוי זמני אלא במינוי בפועל עד למועד פרישתו לגמלאות, ומעידה על כך תקופת השירות הארוכה בתפקיד.

ב.       ב.       מינוי לתפקיד תוך הימנעות מהארכת כתב המינוי לתקופה ארוכה, וביטול תנאי השכר הצמודים לאותו מינוי, מהווים החלת שינוי מאוחר של פקודות המשטרה שלא כדין ורטרואקטיבית. לפיכך בטלות אלה מעיקרן בהיותן חורגות מכללי מינהל תקין.

ג.        ג.        הנתבעים מושתקים מלטעון להגנתם כי חלה הגבלה בת 6 חודשים על מינוי ממלא מקום ראש מנ"ט, משום  שבפועל לא נהגו על פי הפקודות,  וגרמו לתובע לשנות את מצבו לרעה .

ד.       ד.       התובע לזכאי לתשלום גמלה על פי התפקיד שמילא בתכוף לפרישתו.

4. מנגד טוענת הנתבעת כי:

א.      א.      מינוי התובע לממלא מקום ראש מנ"ט היה זמני בלבד, ובמקביל נעשו נסיונות לאיתור מועמד מתאים וראוי, אשר ימלא תפקיד זה באופן קבוע.

ב.       ב.       ראש מנ"ט היוצא, תת ניצב אנגלהרד, יצא לחופשת לימודים מיום 28.12.04. על פי הכללים הנהוגים במשטרה לא ניתן, בנסיבות אלה, להוציא כתב מינוי לתובע, ולתגמל שני קצינים בגין אותו תפקיד.