אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גלילי נ' לסרי ואח'

גלילי נ' לסרי ואח'

תאריך פרסום : 29/04/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשקלון
1209-08-11
25/04/2012
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
התובע:
י חיאל לסרי
הנתבע:
1. מנחם גלילי ע"י ב"כ עוה"ד ש' גלילי
2. עו"ד ד' דגן

פסק-דין

פסק דין לנתבע 1

רקע עובדתי

1.כנגד הנתבע 1, ראש עיריית אשדוד, (להלן: "ראש העיר") הוגשה תביעה ע"ס 100,000 ₪ בגין פרסום המהווה לטענת המשיב לשון הרע בניגוד לסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965.

ראש העיר הגיש ביום 05.10.11 בקשה להכרה בחסינותו כעובד ציבור וזאת מכח סעיף 7 ג לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

המבקשת 2 הגישה ביום 10.11.11 בקשה דומה וזאת לאחר שהומצאה לה, לאחר הגשת בקשת ראש העיר, הודעה על הגשת תובענה נגד עובד ציבור בהתאם לתקנה 2 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006, (להלן: "התקנות").

2.לשון הרע המיוחסת לראש העיר מופיעה בסעיף 3 למכתבה של עו"ד טלי בן סימון, בשם ראש העיר, מיום 11.07.11, אשר נכתב במענה לפניית המשיב מאותו היום.

במכתבו של המשיב, בסעיף 3, טען כלפי ראש העיר כי רצה לקדם תוכנית לשיפוץ מרכז מסחרי באשדוד אשר היתה אמורה להיטיב עם קבלן מקומי.

במכתב זה, אשר כלל שאלות נוספות, והוכתר כפנייה לצורך קבלת תגובה מראש העיר, נכתב בתחתית המכתב כי המשיב מבקש לקבל תגובה בכתב בלבד לפקס שמספרו צויין במכתב.הפרסום אשר נטען כי מהווה הוא לשון הרע נכתב בסעיף 3 למכתב הנ"ל מטעם ראש העיר ובו נכתב:

"לטענת מרשנו, הנרמז בסעיף זה למכתבך אינו יותר מאשר המשך ישיר של נסיון בלתי פוסק להפעלת אצעי (כך במקור, הכוונה לאמצעי, ע.כ.) לחץ וסחיטה שאתה מפעיל לגביו מזה זמן".

המכתב האמור נשלח למספר הפקס אשר צויין בפניית המשיב ולטענתו הגיע לידי עובדי משרדו ומהווה פרסום לשון הרע כנגדו. לשיטתו, הדברים שנכתבו בסעיף האמור אינם נכונים, נכתבו במטרה לפגוע בו והאמירה מייחסת לו מעשים פליליים לרבות סחיטה ולחץ.

טענות הצדדים

3.במקרה הנדון, בניגוד לתכלית סעיף 7 ג לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), הוגשו לבית המשפט הן בקשת עובד הציבור והן בקשת הרשות הציבורית להכיר בקיומם של תנאי החסינות הקבועים בסעיף 7 א. מבחינה דיונית ומהותית הוריתי על איחוד הדיון בבקשות ודיון במעמד הצדדים, לרבות חקירת מצהירים, התקיים בפני ביום 22.04.12.

4.לטענת המבקשים, אשר נתמכה בתצהיר ראש העיר ותצהיר היועץ המשפטי של העירייה, המכתב נערך בתוקף תפקידו כראש עיר, בתום לב, וללא כוונה לגרום נזק או שוויון נפש לאפשרות גרימתו.

ראש העיר ציין כי המכתב נשלח אל המשיב לא באופן יזום, כמענה לדרישתו הוא, ולא יועד כלל לפרסום אלא נשלח באמצעות פקס כדרישת המשיב עצמו.

היועץ המשפטי הצהיר כי הגיע לכלל מסקנה כי ראש העיר פעל במסגרת תפקידו השלטוני ללא זדון או שוויון נפש לאפשרות גרימת נזק וזאת על סמך עיון וקריאת כתבי הטענות. בהבהרה נוספת צויין כי שוחח עם ראש העיר ולא מצא מקום לסטות מהודעת ההכרה. (בעניין זה נפלה טעות במונח בו עשתה העירייה שימוש הואיל ולפי תקנה 8, כל שנדרשת הרשות הציבורית לצרף לבקשתה הוא אישור היועץ המשפטי של הרשות להגשת הבקשה. הסמכות למסירת "הודעת הכרה" שמורה ליועץ המשפטי לממשלה בתביעות כנגד עובדי מדינה).

המשיב סבור כי יש לדחות את הבקשה להכרה בחסינות מהטעם שמעשה ראש העיר לא נעשה בתום לב אלא בכוונה לגרום לו נזק ולפחות פעל הוא בשוויון נפש לאפשרות גרימתו. את הוכחת מצבו הנפשי של ראש העיר, עת פרסם את המכתב, סומך המשיב על הסכסוכים התלויים ועומדים בינו לבין ראש העיר והכוללים תביעות לשון הרע בשם עיריית אשדוד ובשם תאגידים עירוניים, הפסקת פרסומים מטעם העירייה בעיתון "השבוע" באשדוד, אשר המשיב הינו בעליו ועורכו, וכן פיטורי בנו מתפקידים בעירייה.

5.הצדדים נחקרו על תצהיריהם, ובחקירתם חזרו המצהירים על טענותיהם תוך שראש העיר עומד על טענתו כי המשיב מנהל מסע לחצים כנגדו מטעמים פסולים ועיקרם העדר הסכמתו לדרישות המשיב או בני משפחתו לקדם עניינים אישיים שלהם בעירייה ובגופים בשליטתה.

ראש העיר והיועץ המשפטי הבהירו כי עולה מהנתונים כי הפרסום נעשה בתגובה לפניית המשיב, באופן בו ביקש המשיב ולכן לא ניתן לקבוע כי נעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו.

מחקירת המשיב, אשר לא נשאל על עצם טענותיו כנגד ראש העיר, עלה כי במהלך העבודה הרגיל בעיתון, נשלחים פקסים למספר אליו נשלח הפרסום נשוא התביעה ואלו יכולים להיקרא על ידי עובדי המשרד. מהחקירה עלה כי המשיב מייחס את הפגיעה לעצם הטענה כנגדו כי מפעיל הוא לחץ וסחיטה על ראש העיר. לטעמו הדבר הפחית מערכו בפני עובדי העיתון.

6.יוער, כי היקף החקירות צומצם וזאת נוכח טיבה של הבקשה אשר אין תכליתה להחליף את ההליך העיקרי. למרות שקיימת זכות לדרוש חקירה שעה שהגרסה העובדתית שנוייה במחלוקת, גם בהליכים להכרה בחסינות, עדיין לבית המשפט הזכות לצמצם את היקפה במידה ומסתבר כי המשך חקירות לא יסייע לבירור השאלות הדרושות הכרעה בבקשה המקדמית. (ראה ע"א 1927/10 בידור נאה מפעלי בתי קולנוע בע"מ נ' חן רשף,לא פורסם – ניתן ביום 24.11.11).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ