פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
40294-04
09/05/2005
|
בפני השופט:
דוד רוזן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד רועי פרי
|
הנתבע:
סלאמה אחמד עו"ד ג'לג'ולי איהב
|
גזר דין |
נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם פורטו בהכרעת הדין מיום 6.3.05.
התובע המלומד, עו"ד רועי פרי, עמד בטיעוניו לעונש על החומרה הרבה בהתנהגות הנאשם. הנאשם לא היה רשאי לשאת כל נשק ובוודאי בוודאי לא לעשות בו שימוש. הנאשם ירה בגוף אדם בשל סכסוך כספי של אחיו עם המתלונן. התובע המלומד הדגיש את החבלות הרבות שנגרמו למתלונן בגין היריות שירה הנאשם. המתלונן הפך לנכה לכל ימי חייו. הנאשם לימדנו בהתנהגותו על מסוכנותו וראוי לו לבית המשפט לגזור לו עונש הנמדד במספר רב של שנות מאסר.
מנגד, טען פרקליטו המלומד של הנאשם, עו"ד ג'לג'ולי איהב, לענישה מתונה. הסנגור המלומד ציין את עברו הנקי של הנאשם ואורחותיו הנורמטיבים.
הסנגור העיד מטעם ההגנה את ראש המועצה הנכבד סלאמה עבדל רחמן, שסיפר על הנאשם ומשפחתו. לגישת הסנגור, עד ההגנה תיאר נכוחה אישיות הנאשם, אישיות שבסך הכל הינה חיובית, שזו לה המעידה הראשונה.
הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 329 וסעיף 144 (ב) רישא לחוק העונשין, על כך שירה שלושה כדורים ברגליו של מאהר גמהור.
מדובר במעשה מתוכנן ויזום מראשיתו עד סופו.
במהלך סכסוך כספי בין אחיו של הנאשם למתלונן התפתחה ריבת שפתיים מרה שבהמשך לה הופיע הנאשם כשאקדח בידו והוא מכוון, יורה ופוגע בגופו של המתלונן.
מדובר ב"סגירת חשבונות" זועקת לשמיים.
סכסוך כספי, מריבה ובתכוף לה תגמול ו"סיום חשבון" - ירי באש חיה לעבר המתלונן, שהרהיב עוז, עמד על דעתו בריבו עם אחיו הבוגר של הנאשם.
הנאשם ירה לעבר גופו של המתלונן, פגע ברגליו והותיר את המתלונן חבול, פצוע, ומן הסתם, נכה לכל ימי חייו.
יריות הנאשם בנס לא קיפחו חיי אדם.
הנאשם ירה את יריותיו במקום בו שהו אזרחים שעשו לפי תומם בסביבות המסעדה.
הנאשם ירה את יריותיו במהירות ומיהר להמלט מן האזור.
עניין לנו במעשה הניצב במדרגת חומרה בולטת ונשאת, ירי לעבר אדם, בשטח מסעדה באור יום מלא.
הנאשם לא ירא לשלוף אקדח ולירות יריותיו לעבר המתלונן לנגד עיני תושבים ממקום מגוריו.
הנאשם סמך - ולא במעט צדק - כי המה, אותם אזרחים תמימים יבכרו ל"עצום עיניהם", לסכור פיהם ורק לא להסתבך עם הנאשם ושולחו שבטאו נחישותם ותעוזתם לפגוע באיש ריבם בדרך של יריות נוקבות בגופו.
עניין לנו בהתנהגות חמורה שבחמורות.
לפני שנים סכסוכים שכאלה אם התדרדרו לכדי אלימות - נסתיימו בסטירה ולעיתים אף במסכת מכות נאמנות.
העיתים נשתנו, הזמנים התחלפו והיום אנו מוצאים, כי את המהלומות החליפו יריות. אש חיה נורית לעבר גוף אדם לאור יום.