הנאשם הורשע, על סמך הודייתו, במיוחס לו בכתב אישום מתוקן, דהיינו בעבירה של סיוע להחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 + סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
כתב האישום המקורי ייחס לנאשם ולאדם נוסף שהוא אביו של הנאשם עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי ועבירה של החזקת כלים להכנת סם. בישיבה שהתקיימה ביום 1.03.05 הודה אביו של הנאשם במיוחס לו בכתב האישום ואילו הנאשם כפר במיוחס לו. לפיכך, הוריתי על הפרדת הדיון במשפטם של שני הנאשמים. הנאשם הנוסף הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי ודינו נגזר ל-6 שנות מאסר, מתוכם 3 שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו כן, הופעלו לגביו במצטבר 3 שנות מאסר מותנות. בעניין הנאשם התקיים משפט הוכחות. בישיבה מיום 9.05.05 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו תוקן כתב אישום והנאשם הודה כאמור במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.
כעולה מכתב האישום המתוקן ומהודיית הנאשם, הנאשם סייע לאביו להחזיק, בעליית הגג בדירתו השכורה של האב, סם מסוכן מסוג הרואין בכמה אריזות שונות שמשקלן הכולל 129.07 גרם נטו. הסם הוחזק שלא לצריכה עצמית. כמו כן, החזיקו שני הנאשמים במקום גם 204.95 גרם נטו פאראצטמול וקפאין לצורך ערבובם עם הסם וכן משקל אלקטרוני לשם הכנת הסם במנות ומכירתו לצרכנים.
כחלק מהסדר הטיעון הוסכם, כי התביעה תבקש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 24 חודשים וכן מאסר על תנאי, ואילו הסנגור יבקש להסתפק ב-8 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת אחת, בבימ"ש לנוער, בגין עבירת תקיפה.
התביעה עמדה על המסר החמור שיש לשדר לאלו המסתבכים בעבירות סמים וביקשה כי בבואי לגזור עונשו של הנאשם, אצא מנקודת הנחה, כי עונשו הכולל של אבי הנאשם (המוטל והמופעל) היה 6 שנות מאסר וכי זו תהא נקודת המוצא לדיון בעונשו של הנאשם. עוד ביקשה התביעה ליתן משקל לכך שהנאשם לא הודה, כמו אביו, בתחילת הדיון במשפטו, אלא בשלב מתקדם של הדיון.
עוד ציינה ב"כ המאשימה, את כמות הסם הגדולה נשוא דיוננו.
לאור האמור, ביקשה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה.
ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בעונש של 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. לדבריו, יש ליתן משקל לקולא לכך שלא הוכחה מידת הסיוע של הנאשם לאביו בהחזקת הסם. לדעתו, יש לצאת מנקודת הנחה כי הסיוע היה מינימאלי. עוד הדגיש הסניגור, כי העבריין העיקרי בתיק זה היה אבי הנאשם. בהקשר זה ציין, כי לאבי הנאשם עבר פלילי כבד והוא ביצע העבירה בהיותו אסיר ברשיון. לפיכך, אליבא דהסניגור, יש לגזור על מרשו עונש הפחות בהרבה ממחצית העונש שנגזר על אביו.
עוד ביקש הסניגור לשקול לקולא את העובדה שזו לו לנאשם הרשעתו הראשונה בעבירת סמים וכי עברו נקי יחסית.
אין צורך להכביר מילים על חומרת העבירה של החזקת סם, מסוג הירואין, שלא לשימוש עצמי. השימוש בסם הממכר גורם נזק חמור למשתמש בסם ולחברה כולה. פעמים הרבה אנו עדים, ביושבנו על כס השיפוט, לנזקים הנגרמים ע"י רעה חולה זו. שומה איפוא על בתי המשפט, להחמיר בעונשיהם של מפיצי הסם והמסייעים להם.
מן הדין לשקול לחומרא גם את כמות הסם הגדולה שהנאשם סייע בהחזקתה.
כעולה מכתב האישום ואף מהצהרת ב"כ המאשימה, העבריין העיקרי בתיק זה הוא אביו של הנאשם שבביתו בוצעה העבירה. לחובתו של אב הנאשם עבר פלילי שגם הוא נשקל לחומרה. יחד עם זאת, הנאשם אינו קטין, הוא אינו מתגורר בבית אביו ואין כל סיבה להקל ראש במעשיו. צודק ב"כ הנאשם כי בבואי לגזור את עונשו של הנאשם, עלי להתחשב בכך שאבי הנאשם הוא עבריין כבד ולפיכך עונשו של הנאשם צריך להיות פחות ממחצית עונשו של אביו. מנגד, צודקת התביעה בטיעוניה כי אין להתעלם מהעונש הכולל שהושת על אבי הנאשם שהודה מיד בתחילת המשפט.
לקולא אשקול את הודיית הנאשם במיוחס לו, אם כי בשלב מתקדם של המשפט, את העובדה שלא הוכחה מידת הסיוע של הנאשם לאביו, את עברו הנקי יחסית של הנאשם ואת גילו הצעיר.
בהתחשב בכל האמור לעיל ובטיעוני ב"כ הצדדים, אני גוזר על הנאשם 30 חודשי מאסר, מתוכם 17 חודשים לריצוי בפועל והיתרה מותנית, למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירה של שימוש בסם או של החזקת סם לפי סעיף 7(א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973.
תחילת ריצוי עונש המאסר הינה מיום מעצרו של הנאשם - 5.1.05.
ניתן בזה צו להשמדת הסם וכן חומרי הערבוב שנמצאו אצל הנאשמים בתיק זה.
ניתן היום ו' באייר, תשס"ה (16 במאי 2005) במעמד הצדדים.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.