גזר דין בתיק פ 2857/05

הנאשם הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים ותקיפה נגד המתלוננת שהיתה בת זוגו בעבר. בחלק הכללי של כתב האישום נאמר כי מאז פרידתם, הנאשם לא חדל לאיים על המתלוננת ולהטרידה.

ההודאה ניתנה לאחר תחילת שמיעת ההוכחות והתביעה הצהירה באותו שלב כי תעתור לעונש של מאסר בעבודת שרות, ועוד אמר התובע, כי לאחר קבלת תסקיר התביעה תשוב ותשקול עמדתה לאור האמור בו.

לאחר הרשעתו בפברואר 2006 הופנה לשרות המבחן, בהתאם למוסכם, לקבלת תסקיר. נקפו חודשים ארוכים עד ששרות המבחן התפנה לפגוש את הנאשם.

 התסקיר הראשון הוגש רק באוקטובר 2006 וזו תמציתו: הקשר בין הנאשם לבת זוגו נמשך כ-5 שנים ומאז אירועי כתב האישום נותק לחלוטין. מדובר בקשר בעייתי.

הנאשם מתנער מאחריותו להתנהגות התוקפנית כלפי המתלוננת. הוא סיפר על עצמו כי גדל בתנאי הזנחה ואלימות והוצא למסגרות חוץ ביתיות. התמכר לסמים קשים, נגמל בכלא, אך עד מהרה, החליף את השימוש בסמים בהתמכרות לאלכוהול. הנאשם הביע בפני שרות המבחן נכונות לעבור תהליך גמילה והופנה לשם כך לעמותת "אפשר".

שרות המבחן מסכם התרשמותו מהנאשם במילים אלה: "בחור צעיר, מכור לאלכוהול, מופנם ודל שגדל בתנאים קשים וסובל מחסכים רבים...לא ברורה מידת הבנתו לגבי העבירה אותה ביצע, כמו כן, מוכנותו ויכולתו להיכנס לתהליך טיפולי בתחום התמכרותו."

הוצע לדחות את מתן גזה"ד לשם המשך המעקב. בתקופת הדחייה, הנאשם לא שמר על קשר עם שרות המבחן. וכשחודש הקשר, טען בפניהם כי נמצא כבר בטיפול בעמותת אפשר, דבר שהוברר להיות שקרי. הוברר שרק בסוף ינואר 2007, הנאשם הגיע לפגישת אינטק ראשונה בעמותה.

שרות המבחן מעריך כי פנייתו של הנאשם לעמותה, מונעת מחששו מפני ההליך המשפטי ולא מרצון אמיתי לקבלת טיפול. התסקיר מביע ספק לגבי יכולתו להשתלב בטיפול וזאת לאור התנהלותו של הנאשם בתקופת האבחון הממושכת. בסופו של דבר, שרות המבחן נמנע מהמלצה.

לנאשם עבר פלילי מכביד למדי שעיקרו עבירות רכוש וסמים אך שזורות בו גם עבירות אלימות. ההרשעה האחרונה היא מדצמבר 2005 ועל כן אינה בבחינת הרשעה קודמת לתיק הנוכחי אך היא רלוונטית לשיקולי הענישה הואיל ומדובר בעבירות דומות כלפי אותה מתלוננת. מועד העבירה באותו תיק- ינואר 2004, דהיינו מעל לשנה לפני המעשים נשוא התיק שבפני.

בישיבה האחרונה עתרה ההגנה לדחייה נוספת של גזה"ד מן הטעם שהנאשם התחזק בהחלטתו לעבור גמילה, ופנה לאחרונה לעמותת אפשר. לדעת ההגנה מן הראוי לתת לנאשם את ההזדמנות אותה הוא מבקש.

התביעה התנגדה לבקשה ונוכח התנהלותו של הנאשם כמפורט לעיל, קיבלתי את עמדתה. הנאשם לא שיתף פעולה עם שרות המבחן במשך חודשים ארוכים ומסר אינפורמציה שקרית לקצינת המבחן על טיפול שעובר כביכול בעמותת אפשר. לאור אלה לא ניתן לדעתי לסמוך עוד על הצהרתיו בדבר נכונותו לעבור גמילה והגיעה העת לסיים את המשפט.

התביעה עותרת להטלת מאסר בדרך של עבודת שרות.

ההגנה מנגד עותרת לעונש שאינו כולל רכיב מאסר בפועל. לגישתה, אין המדובר במעשים חמורים: הפגיעה במתלוננת מזערית ובאה על רקע מערכת יחסים זוגית שהיתה בעייתית מלכתחילה. לגישת ההגנה, הטלת מאסר בפועל על הנאשם אינה מידתית למעשים בהם הורשע ולנסיבות המקרה, ועל כן ראוי להסתפק במאסר מותנה. מוסיפה וטוענת הסנגורית, כי הנאשם ניתק את הקשר עם המתלוננת לפני שנתיים.

התלבטתי באשר לתוצאה העונשית הראויה במקרה זה וזאת במיוחד בשל חוסר הוודאות לגבי כשירותו של הנאשם, במצבו ההתמכרותי, לבצע עבודת שרות. בסופו של דבר ראיתי לנכון לאמץ את גישת התביעה, וזאת נוכח עברו הפלילי והתרשמות שרות המבחן שהנאשם אינו מבין את הפסול שבמעשיו. במצב דברים זה אין מנוס, לטעמי, מענישה מרתיעה שתבהיר לנאשם כי כל אלימות כלפי בת זוג הוא מעשה אסור בתכלית.

סוף דבר, אני מטילה על הנאשם 10 חודשי מאסר, מהם 3 בפועל והיתרה על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים כל עבירה של אלימות בנסיבות הסעיפים 382 (ב) ו-(ג) לחוק העונשין וכן 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור באותה תקופת תנאי עבירה של איומים.

המאסר ירוצה בעבודת שרות אם הממונה על עבודת השרות ימליץ על כך.

נקבע לקבלת חוו"ד ממונה ליום 18.03.2007 שעה 09:30.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לממונה על עבודת השירות.

פרטי הנאשם:  רחוב בורלא 6/61 באר-שבע (כתובת בית הוריו). טלפון: 3106138-052