1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במעשה מגונה - עבירה לפי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ובתקיפת בן זוג - עבירה לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 382 (ב) (1) לחוק הנ"ל.
2. בתחילה, הוגש נגד הנאשם כתב אישום שתוכנו חמור מכתב האישום המתוקן, שהוגש לבית המשפט במסגרת הסדר טיעון, שתוכנו מתון מקודמו, אך גם הוא מגולל סיפור קשה של התעללות מתמשכת ואובססיבית; במהלך שנה תמימה ביצע הנאשם באשתו פעמים רבות מספור מעשים מגונים; כמעט מידי לילה נהג הנאשם להיכנס למיטה בה ישנה אשתו, במטרה לקיים עימה יחסי מין, נגע בה באיברים מוצנעים בגופה, וזאת חרף התנגדותה הנחרצת והבלתי מתפשרת, שלוותה בצעקות, דחיפות ובריחה מהבית בשעות הקטנות של הלילה. באחת הפעמים, שעה שהאשה נמלטה מהמיטה, הנאשם רדף אחריה לסלון, הרים את הכורסא עליה ישבה והרים את רגליה בכוח באויר. האישה התלבשה במהירות כדי להימלט מהבית, אך הנאשם דחף אותה, משך את משקפיה וניסה למשוך ממנה בכוח את תיקה ועקב כך רצועת התיק נקרעה.
3. לבקשת ב"כ הנאשם ובהסכמת ב"כ המאשימה, הופנה הנאשם לשרות המבחן. התסקיר הראשון היה מאוד לא מחמיא וזאת בלשון המעטה. למקרא התסקיר, טענה ב"כ הנאשם, כי התסקיר לוקה בחסר ועמדה על דעתה שיוגש תסקיר משלים, ובית משפט, בניגוד לעמדת המאשימה, נענה לבקשה. למרבה הצער, התסקיר השני היה חמור מקודמו והתמונה הכוללת המצטיירת הינה עגומה וקשה ביותר.
א. הנאשם, גבר בן 59, נשוי ואב ל- 3, מוכר כנכה הביטוח הלאומי בשעור של 85% עקב בעיות בתפקוד הלב. על פי התרשמות קצינת המבחן, הנאשם אינו רואה את התנהגותו כאלימה ותוקפנית, הגם שהוא אובחן כאלים, בעיקר בתחום המיני, סובל מעיוות תפיסה וחשיבה ביחס לנשים ולמין בחיי הנישואין. נושא המין הינו מרכזי בחייו, הוא ממוקד בצרכיו, מתקשה לגלות אמפטיה ורגישות לאשתו, לצרכיה ולרצונותיה.
ב. משיחה שקיימה קצינת המבחן עם אשת הנאשם זו גוללה בפניה, כי מערכת היחסים שלה עם בעלה רצופה בהתעללות פיזית, נפשית ומינית. לטעמה, הנאשם נהג כלפיה בדרך שתלטנית, כוחנית ומניפולטיבית ויחסי המין ביניהם קויימו בדרך כלל לאחר הפעלת לחצים ישירים ועקיפים באמצעות ילדיה. בגין תלונה קודמת, לאחר שבעלה שוחרר ממעצר, היא פנתה למעון לנשים מוכות והיתה מוכנה לשוב לחיים משותפים, לאחר שהנאשם הבטיח לה שיפנה לטיפול, והוא אכן פנה ל"בית נועם", אך כעבור חודשיים שב לביתו ועד מהרה חלה הסלמה בתוקפנותו המינית כלפיה והוא דרש ממנה לקיים עימו יחסי מין בתדירות יומיומית נגד רצונה. על פי התרשמות קצינת המבחן, מדובר באישה חלשה, שחוותה השפלה לאורך שנים, דבר שפגע בדימויה העצמי ובערך שלה בעיני עצמה. לדעת קצינת המבחן, ניתן יהיה להביא לשינוי בהתייחסות של האישה כלפי עצמה וביכולתה להתמודד מול הנאשם, אם לא יופעל עליה לחץ בו היא נתונה, לחץ המתקיים גם שעה שהנאשם נתון במעצר, שכן זה מתקשר אליה ואל הילדים ללא הרף, דורש לדעת מה סיפרה בשרות המבחן וגורם להם למצוקה רגשית ולחוסר אונים.
ג. שיחה שקויימה עם העו"ס מלשכת הרווחה המטפלת במשפחה רק חיזקה את ההתרשמות של קצינת המבחן. זו דיווחה כי המטפלים ב"בית נועם" הגיעו למסקנה, כי הוא אינו מתאים לטיפול והומלץ להפנותו לטיפול פרטי, אך הוא שב לביתו בלי שפנה לטיפול פרטי. להתרשמות העו"ס, אשר פגשה את הנאשם במסגרת תפקידה מספר פעמים, מדובר בגבר מניפולטיבי, אלים חסר גבולות וברמת מסוכנות גבוהה ביותר להישנות מעשיו.
ד. מדיווח מ"בית נועם" התמונה לא היתה שונה בהרבה, גם שם נהג הנאשם באלימות מילולית ונפשית כלפי הצוות והמטופלים, עד כי הוחלט לסלקו.
דיווח זה שונה בתכלית מהפסדה אותה הציג הנאשם, כאילו עזב את המקום על דעת עצמו, לאחר שחש שהטיפול אינו מסייע לו.
4. אופיו המניפולטיבי של הנאשם בא לידי ביטוי גם בדרך בה הוא התנהל בביהמ"ש: ב- 10/9/07, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן. ב- 6/11/07, עם קבלת התסקיר המשלים, טען הנאשם כי הסכים להודות עקב לחץ שהופעל עליו על ידי אשתו וילדיו, אשר עמדו כביכול מאחוריו והבטיחו לו הבטחות שווא, אך משנוכח שהמצב השתנה לרעה, הוא ביקש לחזור בו מההודאה. ב- 8/11/07 הביע הנאשם התנצלות, ביקש להשאיר את הודאתו על כנה, אך שב לטעון כי בני משפחתו הציגו בפניו מצג שווא.
5. לנאשם הרשעה קודמת אחת משנת 2004 בגין עבירת אלימות כלפי אותה מתלוננת. בגוף גזר הדין ציין כב' השופט קאפח, כי הנאשם מטיל אימתו על המתלוננת ועל לפחות אחד מבניו. עם זאת, מצא כב' השופט קאפח מקום להקל בעונשו של זה, נוכח גילו, עברו הנקי ומצב בריאותו. נוכח זאת, הסתפק כב' השופט קאפח בהטלת 8 חודשי מאסר על תנאי, שהינו חב הפעלה.
6. היום, בחלוף 3 שנים, שוב פורט הנאשם על אותם מיתרים, מבכה את מר גורלו ומתייחס למצבו הבריאותי המעורער.
אינני מקלה ראש במצבו הבריאותי של הנאשם, עם זאת, מצב זה לא הניא אותו מלבצע עבירות פעם אחר פעם בתדירות גבוהה, תוך רמיסת כבוד אשתו ברגל גסה. לא זו אף זו, כפי שציינה האישה בפני קצינת המבחן, לאחר שחרורו מהמעצר, המצב אף הלך והחריף.
7. ב"כ הנאשם ניסתה ברוב כישרונה להמעיט מחומרת המעשים, היא התמקדה בכתב האישום המתוקן תוך ניסיון להתעלם מהאמור מהדברים החמורים שהובאו מפי קצינת המבחן. כן הציגה אסופה של גזרי דין בהם הושתו עונשים קלים בעבירות דומות. נאמר לא אחת כי כל מקרה נבדק לגופו וכל מקרה ונסיבותיו.
ב"כ הנאשם ביקשה להתחשב בהודאת הנאשם, במצבו הרפואי ובחסכון בעדות של המתלוננת ושל בני משפחה נוספים, ועל כן עתרה להסתפק בתקופת המעצר שעולה על תקופת המאסר על תנאי שיש להפעיל.
8. בכל מקרה של אלימות במשפחה, שומה על בית המשפט להגן על קורבן העבירה ובמקרה שבפני, כורח זה מקבל משנה תוקף, נוכח אופיו של הנאשם ומסוכנותו היתרה. לא נעלמה ממני העובדה, שחרף מעצרו של הנאשם, הוא ממשיך להטריד את אשתו ואת בניו ולהטיל עליהם את מוראו ב"שלט רחוק". במקרה כגון דא, הנסיבות האישיות של הנאשם נסוגות אל מול חומרת העבירות והצורך במתן הגנה ממשית לאישה הזכאית לחיות את חייה בשקט ובשלווה, והגנה זו יכולה להיות אפקטיבית אך ורק אם הנאשם יהיה מאחורי סורג ובריח. אני סמוכה ובטוחה שהנאשם יקבל טיפול רפואי נאות בין כתלי בית הסוהר.
9. לאור כל האמור החלטתי להשית על הנאשם את העונשים הבאים:
א. אני מפעילה 8 חודשי מאסר על תנאי בת.פ. 4584/04 (שלום תל אביב).
ב. 22 חודשי מאסר במצטבר. סה"כ 30 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר מיום
12/3/07.