גזר דין בתיק פח 1225/04

1.         הנאשמים, שהם אחים, הורשעו עפ"י הודאתם, שבאה בעקבות הסדר טיעון המתייחס גם לענין העונש, בהריגתו של אחמד אבו סעלוק (להלן: המנוח).

2.         תחילתו של הארוע, בסופו נורה המנוח מאקדח שהחזיק נאשם 1 והובא למקום ע"י נאשם 2, בכך שהנאשמים יחד עם אחיהם אשרף ישבו בחצר ביתו של גיסם.

שכנו של הגיס, חילמי עכאשה (להלן: חילמי), שיצא מביתו, לא ברך אותם לשלום. הגיס הקניט אותו על כך והוא התעלם ממנו, ובעקבות כך הותקף מאחור ע"י הנאשמים, אחיהם וגיסם באגרופים ובבעיטות. נאשם 2 שלף סכין ואיים להרוג את חילמי, שהזעיק למקום את קרובי משפחתו, ופרצה קטטה ביניהם לבין הנאשמים, אחיהם וגיסם, במהלכה נדקרו אחיהם של הנאשמים ואדם נוסף.

נאשם 2 איים על בני משפחת עכאשה באומרו " חכו, חכו אני אראה לכם", נכנס לרכבו של נאשם 1, וחזר ברכב כשברשותו אקדח טעון.

3.         מעשי הנאשמים, שבסופם נורה המנוח, מתוארים בסעיפים 6-7 לכתב האישום המתוקן כדלקמן:

"נאשם 2 יצא מהרכב, כשהוא אוחז בידו באקדח הנ"ל, וירה מספר כדורים לעבר המקום בו התגודדו בני משפחת עכאשה, ומיד שב ונכנס לרכב.

בשלב זה נאשם 1 נטל את האקדח מנאשם 2, וירה אף הוא מספר כדורים לכוון בני משפחת עכאשה.

אחד מהקליעים שנורו ע"י נאשם 1 פגע ברגלו השמאלית של מוסטפא, וקליע אחר פגע בקדמת חזהו של אחמד אבו-סעלוק (להלן: "המנוח") שהתגורר בסמוך, נקלע במקרה למקום הארוע, ועמד ליד בני משפחת עכאשה.

הקליע חדר לחזהו של המנוח מצד שמאל, ניקב את ליבו ואת ריאתו השמאלית, עבר דרך הכבד והטחול, ויצא מגבו, כשהוא גורם למותו מיד בסמוך לכך, עקב נזק חמור ללבו".

4.         במסגרת הסדר הטיעון עותרים ב"כ הצדדים מביהמ"ש להטיל על נאשם 1 עונש מאסר בפועל של 7 שנים ושלושה חודשים ולהפעיל מאסר על תנאי של 18 חודש, חציו בחופף וחציו במצטבר, כך שירצה 8 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו, וכן מאסר על תנאי.

ב"כ הצדדים עותרים להטיל על נאשם 2 עונש מאסר בפועל של חמש שנים ושלושה חודשים ולהפעיל מאסר על תנאי של 18 חודש, חציו בחופף וחציו במצטבר, כך שירצה 6 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו, וכן מאסר על תנאי.

ב"כ המאשימה עותרת לחלט את רכבו של נאשם 1 ואילו ב"כ הנאשם 1 מתנגד לכך.

לחילופין עותר ב"כ נאשם 1 להטיל על נאשם 1 לפצות את משפחת המנוח, ובאם לא יעשה כן יחולט הרכב והפיצוי ישולם מתוך תמורת מכירתו, ואילו ב"כ המאשימה עותרת, לחילופין, לחייב את הנאשם 1 בתשלום קנס, ובאם לא ישולם במועד שיקבע יחולט הרכב, ומתמורת מכירתו ישולם הקנס.

5.         אין צורך להכביר מילים על חומרת מעשיהם של הנאשמים אשר גרמו למותו של המנוח ללא כל עוול בכפו, רק בגלל שנקלע למסלול הירי שירה נאשם 1 לעברם של בני משפחת עכאשה, איתם התקוטטו קודם לכן, ואשר לידם עמד.

התנהגותו של נאשם 2 חמורה מאחר והוא הביא אקדח טעון לזירת הארוע.

נאשם 1 לא הסתפק ביריות שירה אחיו לעבר המקום שבו עמדו בני משפחת עכאשה אלא לקח ממנו את האקדח וירה לעברם, כשאחד הקליעים פצע את מוסטפא עכאשה, והשני גרם למות המנוח.

יחד עם זאת, יש לומר לקולת העונש ולהצדקת הסדר הטיעון, שהנאשמים לא התכוונו לגרום למותו של המנוח, שנקלע במקרה למקום האירוע.

עוד יש לזקוף לקולת עונשיהם של הנאשמים את "הסכמי הסולחה" שנעשו בין משפחת הנאשמים לבין משפחת עכאשה ומשפחת המנוח.

6.         התנהגותם האלימה של הנאשמים מצטרפת להתנהגות אלימה קודמת שלהם, שבאה לביטוי בהרשעתו הקודמת של נאשם 1 בעבירה של פציעה או חבלה זדונית שלא כדין לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין נשוא ת.פ. 40417/01 (מחוזי ת"א) (ראה ע/1 וע/2) ובהרשעתו הקודמת של נאשם 2 בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333-335(א)(1) לחוק העונשין, נשוא ת.פ. 40251/02 (מחוזי ת"א) (ראה ע/3 וע/4) שבגינן הוטלו על כל נאשם עונש מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי, שהם בני הפעלה בתיק זה.