החלטה
לפני בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה.
המבקשים, הם התובעים בתביעה העיקרית, הגישו נגד המשיבים תביעה נזיקית, בגין רשלנות רפואית נטענת במהלך היריון המבקשת מס' 2, שבעקבותיו נולדה המבקשת מס' 1 ביום 23.6.1999 כשהיא סובלת מחסר כף יד שמאל.
ביום 30.6.09 הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה בה הם ביקשו, בין היתר, להוסיף סעיפים העוסקים באי ניהול רישום רפואי מסודר. בהחלטה מיום 22.7.09, דחיתי את הבקשה בכל הנוגע להוספת סעיפים אלה. נקבע, כי הטענה בדבר העדר ניהול רישומים רפואיים מסודרים הינה טענה עובדתית אשר מצריכה אימות בתצהיר דבר שלא נעשה ע"י המבקשים. עוד נקבע, כי הטענה נטענה ללא כל פירוט ובאופן סתמי . על בסיס הנמקה זו, דחיתי כאמור את הבקשה.
בבקשתם זו, עותרים המבקשים שוב להוספת סעיפים 19, 20 ו- 21 שעניינם, אי ניהול רישומים רפואיים נאותים ומסודרים ע"י המשיבים, העברת נטל ההוכחה אל כתפי המשיבים עקב הפרת החובה לנהל רישומים רפואיים מסודרים, הפרה של סעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 והפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, התשכ"ז-1967.
המשיבים מס' 1 ו-3 מתנגדים לבקשה. לטענתם, ההחלטה מיום 22.7.09 הפכה לחלוטה והיה על המבקשים לערער עליה דבר שלא נעשה על ידם. מכאן, אין הם יכולים לבקש לצרף את אותם הסעיפים במסגרת בקשה נוספת. זאת ועוד, היה על המבקשים להעלות טענות אלו במסגרת כתב התביעה המקורי והם מושתקים מלהעלותם כעת ללא כל נימוק שמצדיק זאת. המשיבים טענו עוד, כי מדובר בטענות שאין בהן כל ממש, הן יסרבלו את ההליך ויסיטו את הדיון מהשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:התקנות) קובעת, כי בית המשפט רשאי בכל שלב של הדיון להתיר לבעל דין לשנות או לתקן כתב טענות כדי לאפשר לבית המשפט "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". גישת בתי המשפט בעניין תיקון כתב טענות היא גישה ליבראלית, ובית המשפט יתיר תיקון כתב טענות כל עוד אין בכך כדי לגרום לבעל הדין שכנגד נזק שאינו ניתן לתיקון ע"י פסיקת הוצאות (ע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נגד בן הרוש פ"ד מד(1), 160).
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובכתב התביעה המתוקן נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל, וכי התיקון המבוקש נחוץ על מנת לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנכונים.
הבקשה הקודמת לתיקון כתב התביעה נדחתה בשל פגמים טכניים בהגשתה כגון, אי צירוף תצהיר לאימות העובדות המפורטות בה והעדר פירוט של הטענות שמבוקש הוספתן בקשר לרישומים הרפואיים הלקויים והעדר תצהיר. פגמים אלו רופאו בבקשה הנוספת שהוגשה.
בבקשתם נשוא הדיון פירטו המבקשים את טענותיהם לעניים העדר רישום נאות, וכן צירפו תצהיר לאימות העובדות המפורטת בבקשה. הם טענו ,בין היתר, כי בכרטיס המעקב המנוהל על ידי המשיבה מס' 1 כלל לא, נרשם כי היולדת הופנתה ע"י צוות התחנה לבצע בדיקות מעבדה ובדיקת חלבון עוברי ולא נרשם, כי היא הופנתה על ידם לביצוע סקירת מערכות, ואפילו ההפניה לביצוע הבדיקה לא נרשמה בתיק הרפואי. לטענתם, העדר רישום זה הינו בניגוד למקובל בשגרה הרפואית, שולל מבית המשפט ראיה אותנטית רבת חשיבות ועל כן, יש לתת להעדר הרישום משקל לחובת המשיבה מס' 1.
המבקשים טענו עוד, כי מקום שצריך לבצע רישום רפואי ולא בוצע, נושא בעל החובה, היינו המשיבים, בנטל השכנוע של כל טענה שלגביה לא נערך רישום או שהרישום היה לקוי, ובנטל הפרכתה של מסקנת רשלנות המתחייבת בנסיבות.
כאמור, השיקול המכריע בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב תביעה הוא האם התיקון המבוקש נועד לאפשר לבית המשפט לדון בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. מאחר שאין ספק שהתיקון נחוץ ודרוש כדי לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, אין לחסום את דרכם של המבקשים לתקן תביעתם רק בשל פגמים פרוצדוראליים שרופאו.
אשר על כן, הנני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש.
כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 יום מהיום.
המשיבים יהיו רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן, וזאת תוך 30 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן.
בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א תמוז תש"ע, 23 יוני 2010, בהעדר הצדדים.
