גז"ד למיידה אבנים על כלי רכב בעת מבצע עופרת יצוקה

            הכרעת הדין וכתב האישום

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין ובעבירה של חבלה במזיד ברכב - עבירה לפי סעיף 413ה' בצירוף 29 לחוק העונשין.

2.         בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 29.12.08 בסמוך לשעה 18.00, הנאשם וקבוצה מחבריו כמפורט בכתב האישום (להלן: "חברי הנאשם") שהו בסמוך לכביש 700 (להלן: "הכביש") המחבר בין העיר נצרת לכביש מס' 79.

            חברי הנאשם שלחו אש בפח אשפה, במיכל פלסטיק ובצמיגים שהיו במקום והציבו אבנים גדולות ואת פח האשפה הבוער בכביש.

            בנוסף, הנאשם יחד עם חבריו יידו אבנים אל עבר המכוניות שחלפו בכביש, בכוונה לפגוע בנוסעים ובכלי הרכב שחלפו בכביש.

            אחת האבנים פגעה ברכבו של חוסיין כמאל (להלן: "המתלונן") ונפצה את שמשת רכבו הקדמית. המתלונן נזקק לטיפול רפואי, עקב הפגיעה.

            תסקיר שרות המבחן

3.         לאחר הרשעתו של הנאשם, וכמצוות המחוקק, עקב גילו של הנאשם בעת ביצוע העבירה (בן 18 וחודשיים), הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שרות המבחן.

4.         בתסקיר נקבע, כי מוצאה של משפחת הנאשם הינה מעזה, וכי הם התגוררו, לסירוגין בעזה ובתוך תחומי מדינת ישראל.

            רק בשנות ה- 90 השתקעה המשפחה בישראל, לאחר שהוכרו כתושבי המדינה.

            לקביעת תסקיר המבחן, העבירות נשוא כתב האישום נעשו על רקע דאגתו של הנאשם לקרובי משפחתו בעזה, בזמן מבצע "עופרת יצוקה".

            עוק קובע שרות המבחן, כי לדברי הנאשם, חש במהלך המבצע בעזה, חוסר "בטחון ובלבול" וכי, הנאשם לא השכיל לנתב את תסכולו באופן בונה.

5.         שרות המבחן מציין, כי הנאשם הינו אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, אשר קיבל אחריות מלאה למעשיו והביע צער וחרטה.

6.         לאור כל האמור, המליץ שרות המבחן שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בעונש מאסר, אשר ירוצה בדרך של עבודות שרות.

            טיעוני המאשימה לעונש

7.         ב"כ המאשימה, בפתח טיעוניו לעונש, הפנה לנסיבות ביצוע העבירות, במהלך מבצע "עופר יצוקה", עבירות שנעשו על רקע לאומני ומשכך, יש להחמיר בעונשו של מבצען.

8.         עוד מבקש ב"כ המאשימה, להסב תשומת לב בית המשפט לכך, שמדובר בנתיב תחבורה ראשי, דו מסלולי ודו נתיבי, בו חולפות מכוניות רבות, ובמהירות לא פחותה.

            לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם, כמו גם חבריו, ארבו למכוניות בשעות החשיכה והשליכו אבנים במטרה לגרום לפגיעה ונזק למכוניות החולפות.

9.         ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה המנחה לדעתו, והקובעת, כי בעבירות כגון דא, יש לגזור עונשי מאסר לתקופות ארוכות.