גובה האגרה המשולמת בבית המשפט בבקשה לאכיפת שעבודים

1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 21.4.04 )כב'
השופטת ד' קרת-מאיר(, לפיה נדחו בקשותיהן של המבקשות דכאן לסילוק על הסף של בקשה
אותה הגיש המשיב 1 )להלן - הבנק( לאכיפת שיעבודים ולמינוי כונס נכסים.

2. ביום 16.6.03 הגיש הבנק לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה נגד המבקשות, במסגרתה
עתר לאכיפת שיעבודים מסוימים על פי אגרות חוב ומכוח משכנתאות, וכן למינוי כונס
נכסים )להלן - בקשת האכיפה(. אגרות החוב והמשכנתאות נוצרו בהתאם להסכמי מימון, אשר
נכרתו עם הבנק לשם ביצועו של פרויקט בניה )להלן - הפרויקט(. הסכם המימון הראשון
נכרת בשנת 1993 בין הבנק למבקשות 1 ו-3 )להלן - הסכם 1993(. בשנת 2000 נכרת הסכם
מימון נוסף, הפעם בין הבנק לבין מבקשות 1 ו-2 )להלן - הסכם 2000(. הסכם 2000 נועד
להחליף את הסכם 1993. יצוין, כי על פי הסכם משנת 1994 העבירה המבקשת 3 את כל נכסיה,
זכויותיה והתחייבויותיה למבקשת 2. אגרות החוב הנזכרות הונפקו על ידי המבקשות 3-1.
חלק מאגרות החוב כוללות הן שיעבודים צפים והן שיעבודים קבועים, ואילו היתר כוללות