גדבאן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 6.5.12 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח בדבר נהיגה בשכרות.

האישום הינו מכוח סירוב לבדיקת שכרות, אולם המבקש טען כי ביצע את כל הבדיקות שנערכו לו ושיתף פעולה באופן מלא ואינו מבין מדוע נכשלה הבדיקה. המבקש מוסיף וטוען כי לא שתה כלל אלכוהול ביום רישום הדוח וכי היה במהלך עבודתו בעת שנעצר. הסנגור הוסיף וטען בפניי כנגד הראיות, לרבות טענה לתיקונים בדוח שהוגש.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה לשתיית אלכוהול בידי המבקש. בדיקת המאפיינים שנערכה למבקש לא הייתה תקינה כטענתו אלא עוררה חשד להשפעת אלכוהול כבדה ולכאורה הוא הודה בפני השוטירם בשתיית אלכוהול במועדון בטרם נהיגה.

מנגד, בחומר הראיות שהוגש לעיוני אין פלטי הבדיקה שנערכה למבקש. מסמך מהותי שחסרונו מכרסם משמעותית בחומר הראיות. גם אם אניח כי מדובר בתקלה עקב קביעת דיון דחוף ואי קבלת מלוא החומר אצל המשיבה, עדיין אינני יכול להתעלם מעובדה זו.

בנסיבות אלה, בהתחשב מחד גיסא בחומרת העבירה והמסוכנות שלצידה ובראיות לעבירה הקיימות כנגד המבקש, ומאידך גיסא בחסרונה של ראייה מרכזית הגעתי למסקנה כי בנסיבות יש לקצר את משך הפסילה המנהלית ולהעמידה על תקופה של 20 יום.

לפיכך, רשיונו של המבקש יוחזר לו בתום 20 יום מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ב, 15 מאי 2012.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: