גבעתי נ' כהן

החלטה

1.מעיון בתיק עולה כי לאחר שניתנה היום החלטה בנושא המצאת בקשת הנתבע לביטול החיוב בהוצאות לידי התובע, התובע המציא את תגובתו. בנסיבות אלה, ההחלטה שניתנה מוקדם יותר היום, מבוטלת.

2.מכאן לגופה של הבקשה – עניינה של הבקשה ביטול חיוב של הנתבע בהוצאות בקשה שהגיש למחיקת סעיפים מתצהיר התובע. לטענת הנתבע, יש לכלול את החיוב הנ"ל בסכום פסק הדין, מאחר שהנתבע לא היה ער לחיוב זה בעת שהצדדים הסיכמו שינתן פסק דין לפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ד – 1984.

התובע מתנגד לבקשה.

3.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, איני סבורה שיש מקום לבטל את החיוב בהוצאות, אשר נפסק ביום 21.4.13. הטיעון לפיו הנתבע לא ידע על ההחלטה בנושא זה ואם היה יודע עליה, היה שוקל אם להסכים לפשרה, עוסק בתקפות הסכמתו של הנתבע לפשרה בין הצדדים. טיעון זה אינו מהווה נימוק לביטול פסיקת ההוצאות בגין בקשה דיונית שקדמה לכך. יש להזכיר כי החיוב בהוצאות היה עקב דחיית הבקשה שהנתבע הגיש למחיקת סעיפים מתצהיר התובע. כלומר, התנהלות שאינה קשורה לישיבת ההוכחות, אלא בקשה דיונית אחרת.

4.זאת ועוד, גם מבקשתו החלופית של הנתבע לבטל את הסכם הפשרה עולה כי לב העניין הוא הכללת החיוב בהוצאות בפסק הדין ולא עצם החיוב בהוצאות. לא ניתן לקבל את הבקשה החלופית לביטול הסכם הפשרה. ראשית, אין מדובר בהסכם פשרה בין הצדדים, אלא הסכמת הצדדים כי ינתן פסק דין לפי סעיף 79א. בנוסף, בשונה מהאמור בבקשה, פסק הדין כבר ניתן. על כן, לא ניתן לבטל את פסק הדין בדרך של הגשת בקשה או על דרך של הודעה (ע"ע (ארצי) 645/06 בראל – פסטה דלה קאזה בע"מ, 25.4.07).

5.סוף דבר – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' סיון תשע"ג, (13 מאי 2013), בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: