גביטור יבוא ושי ואח' נ' מזור לאה ואח'

החלטה

לפני בקשת המבקשים להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת עינת רביד) מיום 12.4.09 (ת.א. 48155/06) ב-30 יום. הבקשה דנן הוגשה עוד בטרם חלף המועד הקבוע בתקנות להגשת הערעור, כשלטענת המבקשים, הארכה המבוקשת נדרשת על מנת שב"כ החדש שלא ייצג אותם קודם לכן, יוכל להספיק ללמוד את התיק לצורך הכנת כתב הערעור, כך גם טענו המבקשים כי סיכויי הערעור טובים.

ביום 25.5.10 הובאה הבקשה לפניי, ובהחלטתי באותו יום קבעתי, בין היתר, כי המבקשים ימציאו העתק מהבקשה למשיבים לתגובתם, וכי מאחר שהבקשה הוגשה בטרף חלף המועד להגשתו – ארכה להגשת הערעור עד למתן החלטה אחרת.

המשיבה 1 (להלן – המשיבה) מתנגדת לבקשה.

לטענתה, בין היתר, בבקשה אין פירוט עובדתי נדרש, לרבות ציון מועד קבלת פסק הדין על-ידי המבקשים, מתי פנו המבקשים לב"כ כוחם, כפי שהמבקשים לא הצביעו על תחילת ניסיון לפעול ולהגיש את הערעור במועד הקבוע בדין. כך גם טענה המשיבה כי טענת המבקשים לסיכויי ערעור טובים אינה נכונה.

ביום 2.6.10 הגישו המבקשים את כתב הערעור. קרי: באיחור של יומיים.

לאחר שבחנתי את הנטען בבקשה ובתגובה, ראיתי לקבל את הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור, לאחר שהתרשמתי כי לכאורה יש סיכוי טוב לערעור והגם שלא שוכנעתי כי בפי המבקשים טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד המבוקשת, כמצוות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, מצאתי כי הסיכוי לו ננתי דעתי מהווה משקל מכריע יותר ומטה את הכף לקבלת הבקשה.

כפי שציינה המשיבה בתגובתה, אכן המבקשים לא ראו לציין בבקשתם את המועד בו קיבלו את פסק הדין (על מועד זה למדתי מהאמור בתגובת המשיבה) כפי שלא הסבירו מתי פנו לב"כ החדש ולא נימקו את הסיבות בגינן נדרשת הארכת המועד המבוקשת. אמנם לטענת המבקשים נדרשת אורכה על מנת שב"כ יוכל ללמוד את התיק אלא שאין בנימוק שכזה כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד.

יודגש כי בהתאם לפסיקה, אין די בעובדה כי מדובר באיחור של מספר ימים, כדי להצדיק הארכת מועד להגשת ערעור, אלא יש צורך בקיומו של "טעם מיוחד" (ע"א 694/01 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן ואח'). עם זאת, וכאמור, ראיתי להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד עד להגשת הערעור הפועל, מהטעם ששוכנעתי כי קיימים לערעור סיכויים טובים – זאת מבלי לנקוט מסמרות בדבר בשלב זה של הדיון, ואדגיש כי לא ראיתי שנפגמה ציפיית המשיבה כי הערעור לא יוגש כשהבקשה להארכת מועד הוגשה בטרם חלף המועד להגשת הערעור.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת ואני מאריכה את המועד עד למועד בו הוגש הערעור בפועל.

בנסיבות העניין, ולאור המסקנה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' אלול תש"ע, 19 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי