ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
9680-12-13
08/04/2015
|
בפני השופטת:
אורנית אגסי – דן יחיד
|
- נגד - |
מבקשים:
ד.א. עו"ד ינון תמרי
|
משיבים:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד איילת ברעם
|
פסק דין |
1.בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים אשר דנה בעניינו של המערער זו הפעם השניה לאחר שהצדדים הסכימו להחזיר את עניינו של המערער לוועדה לעררים בפסק דין מיום 24.7.13.
בפסק הדין בהסכמה נקבע כי עניינו של המערער יחזור לועדה על מנת שזו תתייחס לבדיקת ה- CT מיום 19.10.10 וכן תתייחס בצוה מנומקת לבדיקת EMG מיום 24.10.10 באשר לתלונות המערער ביחס לכתף.. כן התבקשה הועדה לאור הממצאים בבדיקות ההדמיה לבחון את הנכות וסעיף הליקוי המתאים ותנמק החלטה. על ועדה אף היה לשקול הפעלת תקנה 15 ולשם כך תיוועץ עם ועדת הרשות, זאת בשים לב לירידה בהכנסות והיקף עבודתו.
2.הועדה דנה שוב בעניינו של המערער ביום 29.8.13 וקבעה למערער 5% נכות לפי סעיף 29(6) 1-2 מותאם וכן אימצה החלטת ועדת הרשות אשר דחתה את טענות המערער וקבעה שאין מקום להפעיל את תקנה 15 שכן המערער לא איבד את מקצועו וכי הוא מסוגל לעבוד כנהג אוטובוס.
3.המערער טען בערעור המתוקן שהגיש לתיק ב- 12.11.14. המערער טען כי הועדה לא עמדה בדרישות פסק הדין ולא התייחסה ונימקה קביעותיה לגבי כל אחת מהבדיקות ואף לא התייחסה באופן ענייני לממצאי הבדיקות. הנימוק לו טוענת הועדה כי הבדיקה הקלינית גוברת על התייחסות ספיציפית אליהם היא התבקשה להתייחס בפסק הדין. המערער אף טוען כי מגבלתו כלל לא נבדקה שכן התבקש רק להרים ולהוריד את ידו.
על פי פסק הדין היה על הועדה לשקול שוב את סעיף הליקוי המתאים בפרט שקבעה שיעור נכות בטווח האמצע בעוד שעל פי הפגיעה הנוירולוגית של המערער, היה עליה לבחון את הסעיף המתאים במדויק לפגיעה ונראה כי בהחלטתה התעלמה מהוראות פסק הדין.
באשר לעבודתו והפעלת תקנה 15 , הרי ועדת הרשו התעלמה מכך שהתובע מובטל שנתיים ויש לו בעיה תפקודית של ממש בכתף בשל הכאבים והמגבלה כי הוא יכול לנהוג שעות עבודה מופחתות.
כן ביקש המערער כי עניינו יוחזר לועדה בפני הרכב אחר.
4.בתחילת הדיון הצעתי למשיב כי התיק יוחזר לועדה שכן פסק הדין לא מולא במלואו.
המשיב טען בדיון כי דין הערעור להידחות שכן לטעמו פסק הדין קוים במלואו. הועדה נדרשה להתייחס לבדיקות ביחס לכתף ולהסביר האם יש בממצאי הבדיקות כדי לשנות את קביעתה והיא עשתה כן. המשיב אף טוען כי הועדה ציינה כי ממצאי הבדיקות אופייניות למצב לאחר שבר, והשבר התאחה ובנוסף לאור הבדיקה הקלינית אשר לא הראתה מגבלה בתנועה, הרי ממצאי הבדיקה גוברים על בדיקות ההדמיה.
באשר לתקנה 15 הועדה התייעצה עם ועדת הרשות אשר היא שקבעה כי התנאי הראשון אינו מתקיים במקרה של המערער וכי המערער לא איבד את מקצועו ויכול לשוב לעבוד כנהג אוטובוס. בשים לב לקביעה זו אין מקום לבדוק את הקף הכנסותיו.
5.המערער השיב לטענות המשיב כי הועדה ניסתה להמעיט בתוצאות הבדיקות אל מול הבדיקה הקלינית ולכן זה מצביע על כך כי הועדה מקובעת בדעתה. יתרה מכך בדו"ח הועדה לא מפורטת כלל בדיקה אורטופדית של המערער וזה מלמד על כך שהועדה לא ביצעה את עבודתה ולכן לא יכולה לקבוע את קביעותיה לגבי תקינות הבדיקה הקלינית הגוברת על ממצאי בדיקות ההדמיה.
באשר לתקנה 15 מאחר והמערער הפסיק לעבוד , הרי יש ירידה בהכנסות ויש להתייחס אליהן.
6.הכרעה