כ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זוהי תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו ובצווארו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), וזאת על דרך המיקרוטראומה.

העובדות

2.העובדות העולות מתצהיר התובע:

א.התובע יליד 1957.

ב.התובע עובד בחברת אמפייר אוטמטיב בע"מ (להלן: "החברה").

המספקת חלקי חילוף לרכבים ולמשאיות החל מחודש מאי 1984 ועד היום (למעט שנה אחת- ממאי 97- מאי 98).

ג.תפקידו של התובע בחברה נחלק לשניים: מחסנאי וחלוקת סחורות ללקוחות.

ד.התובע עובד מדי יום 8-9 שעות, 5 ימים בשבוע וביום שישי עובד 6 שעות.

ה.התובע מגיע לעבודה בבוקר, ומתחיל בהכנת ההזמנות למשלוחים שהוזמנו לאותו היום – כ- 10-20 הזמנות מדי יום.

ו.התובע אורז את הפריטים שהוזמנו בקרטונים, כשמשקל כל קרטון נע מקילוגרמים בודדים ועד 40 ק"ג ואף יותר.

ז. אריזת כל הזמנה לוקחת כ 10-15 דקות, תלוי בגודל ובכמות ההזמנה.

ח. בסיום האריזה מרים התובע את הקרטונים, מניח על העגלה ואת

העגלה עם הסחורה הוא דוחף מהמחסן לכיוון הרכב שחונה מחוץ למחסן, מרחק של כ- 5-6 מ'.

ט.בהגיעו לרכב הוא פורק את הקרטונים מהעגלה ומעמיסם על הרכב. לאחר מכן נוסע לחלקם ללקוחות.

י.עם הגיעו ללקוח, פורק התובע את הסחורה מהרכב לעגלה ומוביל אותה לכיוון החנות / המוסך אליו ההזמנה מיועדת (מרחק שנע בין 15-20 מ' ואף יותר ) בהמשך הוא פורק את הסחורה מהעגלה.

יא. הכנת ההזמנות למשלוח, אריזתן ושיווקן מתבצעת כל יום ונמשכת כ- 6 שעות ביום בממוצע.

יב.פעולת האריזה והפירוק נעשית תוך שהתובע מתכופף ומתרומם- כשהוא מניל ומסדר את הסחורה על המדפים, כאשר הוא מעמיס את הסחורה על העגלה, כשהוא פורק את העגלה לרכב , כשהוא פורק את הסחורה מהרכב לעגלה ולבסוף פורק את העגלה אצל הלקוח.