ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת הועדה לעררים (ניידות) מיום 28.6.17, אשר קבעה בשנית, כי המערער אינו זכאי לקבלת גמלת ניידות.

5129371

2.עניינו של המערער נדון בוועדה בעקבות פסק דין מיום 1.2.2017 במסגרת ב"ל 8828-05-16 לפיו, הדיון הוחזר לוועדה על מנת, שתתייחס לחוות דעתו של ד"ר אלקרנאוי מיום 24.2.16 ביחס לממצאים המופיעים בחוות הדעת, וכן לסיכום בדיקה רפואית מאת פרופ' קולנדר יהודה מיום 25.2.16. במסגרת פסה"ד נקבע: "ככל שהוועדה תעמוד על החלטתה, הוועדה תמלא אחר סע ו(5) ותנמק מדוע סטתה מהחלטת הוועדה המחוזית. הוועדה תנמק קביעתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה."

ט

תמצית טענות המערער

3.הועדה לא התמודדה כלל עם האמור בפסה"ד מיום 1.2.17 מאחר והיה על הוועדה להסביר את השוני בהחלטתה לעומת החלטת הוועדה המחוזית.

4.הוועדה "מודה" שקיימות אצל המערער פגיעות בתחום הנוירולוגי ובתחום האורטופדי, אולם לגישתה, הם אינם נכללים בהסכם הניידות או לא ניתן ליישמם ברשימת הליקויים. בנוסף, על הוועדה להתמודד היה עם המימצאים הניורולוגיים וכן היא היתה מחוייבת להצביע על הסיבות למוגבלות בניידותו של המערער.

5. הוועדה לא עמדה בדיות ההנמקה ולא פרטה כדבעי מדוע היא אינה מקבלת את המלצת ד"ר אלקרנאוי.

עיקר טענות המשיב:

6.הוועדה מפרטת באופן מיטבי וברור גם למי שאינו רופא את ההבדל שבין בדיקתה את המערער ובין בדיקת ממצאיהם של שני המומחים מטעם המערער.