נ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע סובל מליקוי בברכיים, אשר לגישתו נגרם עקב תנאי ואופי עבודתו במשך השנים, וזאת בדרך של מיקרוטראומה.

פנייתו לנתבע בבקשה להכיר בליקוי הנ"ל כתאונת עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו.

מכאן התביעה שלפנינו.

2.התובע וכן עד מטעמו, מר עמוס עמוסי, הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו בפנינו על תצהיריהם, וכן נחקר בפנינו עד ההגנה מר אשר סורק, הממונה על התובע במקום העבודה בתקופה הרלוונטית.

לאחר ששמענו את העדויות הנ"ל, הסכימו הצדדים על תשתית עובדתית, שעל בסיסה ימונה מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו לגבי שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי לו טוען התובע בברכיים לבין תנאי עבודתו.

3.להלן העובדות הדרושות לקבלת חוות הדעת, המבוססות בעיקרן על הודעת ב"כ הנתבע מיום 16.05.17 -

א.התובע יליד 1961.

ב.החל משנת 1987 ועד לשנת 2016, התובע עבד במחלבת תנובה "תל יוסף" בתפקידים שונים.

ג.התובע עבד במשרה מלאה – 6 ימים בשבוע 9 שעות ביום, עם הפסקות מצטברות של שעה ורבע, ולעיתים עבד בשעות נוספות.

ד.בשנים 1987-1993, התובע עבד באריזה במחלקת "אריזה ושקילת גבינות". התובע עבד באותה מחלקה במספר תפקידים.

1.התובע עבד ביחד עם עובד נוסף בהרמת ארגזים במשקלים הנעים בין 12.5-18 ק"ג מגבהים משתנים ממשטח בו היו מסודרים בערימה של 14 קומות מגובה רצפה ועד 1.85 מ' לערך וריקון המוצרים מתוכם על גבי מסוע בגובה 80 ס"מ לערך. לעיתים היו מגיעים משטחים אשר אינם מלאים בתכולה של חצי משטח בגובה של כ – 1.4 מטר.

2.התובע ביצע עבודות של אריזת מוצרים מהמסוע בוואקום – "הלחמה". העבודה כל העת הינה בעמידה בגובה מסוע מעל המותניים.

3.התובע עבד באריזת המוצרים ה"מולחמים" בוואקום מהמסוע לארגזים אשר נמצאים באותו גובה, ו"משטוח" הארגזים המוכנים מגובה רצפה ועד גובה 1.85 מ', כלומר בנייתם בגובה משתנה. במשמרת היו ממשטחים כ – 20 משטחים, בכל אחד מהם 84 ארגזים.

4.התובע שימש בתפקיד "עגלון" אשר משנע את המשטחים של מחלקה זו בשלבים השונים עם עגלה חשמלית ברחבי המחלבה ועבודתו מבוצעת בהליכה.