ב"ל 6896-07-1428 פ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 19/05/2014, אשר קבעה למערער דרגת נכות זמנית בשיעור 37% מיום 16/11/2013 עד ליום 13/12/2014, ונכות צמיתה בשיעור 10% מיום 01/01/2015.

2.עיקר טענות ב"כ המערער:

א.טעתה הוועדה עת לא העניקה למערער נכות בשיעור גבוה יותר בגין הפגימה ברגל ימין, וההגבלה בתנועה ממנה סובל המערער.

ב.מאחר ומדובר בנכות זמנית, ולאור העובדה שוועדה מדרג ראשון מצאה אצל המערער ירידה בתחושה מעל הצלקת על הוועדה לעררים היה להוסיף את הנכות בגין הצלקת בהיבט התפקודי של הירך, ולהעניק למערער נכות כוללת הן בגין הנפיחות ברגל, והן בגין הצלקת סעיף ליקוי בשיעור של 40%.

3.עיקר טענות ב"כ המשיב:

א.לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ובהתאם לממצאיה הותירה על כנה את הנכות האורטופדית. עם זאת, הוועדה מצאה כי קיימת צלקת מכערת, ובגין פגימה זו העניקה למערער נכות נוספת בשיעור 10% בהתאם לסעיף ליקוי 75 (1) (ב).

ב.טענות המערער לגבי קביעת סעיף הליקוי, הינן טענות שברפואה. הוועדה לעררים לא מצאה את הממצאים שמצאה הוועדה מדרג ראשון לגבי הפן התפקודי של הצלקת. הוועדה העניקה למערער נכות בגין צלקת מכערת, ומשכך אין מקום לבחינה של הגבלה בפן התפקודי כתוצאה מהצלקת.

דיון והכרעה:

4.החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.