י' נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני בקשת המשיב לביטול פסק דין שניתן ביום 25.6.15.

1. פסק הדין ניתן במסגרת ערעור המערער על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 11.3.15 ובו הוחלט על החזרת עניינו לדיון בוועדה בהרכב אחר, שתפעל בהתאם להנחיות שניתנו.

2. לאחר שניתן פסק דין, נוכח המשיב כי למעשה ההליך היה מוקדם, שכן הסתבר שהועדה טרם סיכמה דיוניה והיא ממתינה לחוות דעת באשר להפעלת תקנה 15. לפיכך, עתר המשיב לביטול פסק הדין, להחזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתסכם דיוניה. במענה להחלטת בית הדין הביע המשיב נכונות להפנות את הועדה להנחיות שניתנו בפסק הדין.

3. המערער הגיב לבקשה והתנגד לה. לטענתו גם אם יש להחזיר את עניינו לאותה ועדה לצורך בחינת תחולת תקנה 15, אין לאפשר לה לתקן את החלטתה ביחס לנכויות שקבעה, שכן היא נעולה בדעתה.

4. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אני סבורה כי אכן פסק הדין ניתן בטרם עת ועל כן יש להחזיר את עניינו של המערער לדיון בוועדה באותו הרכב על מנת שתסכם את דיוניה. טענתו של המערער ביחס למתן אפשרות לוועדה לשקול בשנית את קביעותיה באשר לנכויות של המערערת, אינה מקובלת עלי. למעשה בכך שתוצג בפני הועדה התמונה המשפטית לאשורה, הרי שהדבר יוכל לחסוך מהמערער הליכים נוספים. מאידך, ככל שהועדה לא תשנה מעמדתה, יוכל המערער לחזור ולהגיש ערעורו בבית דין זה, ולא מצאתי כיצד יפגע ממהלך זה.

   לפיכך, אני מורה כדלקמן:

5. מכיוון שפסק הדין ניתן בטרם סיימה הוועדה את עבודתה, פסק הדין מיום 25.6.15 – מבוטל.

6. המשיב יחזיר את עניינו של המערער לדיון בפני אותה ועדה והיא תתבקש לבחון בשנית עמדתה ביחס לצלקת, קישיון וחוסר תחושה באצבעו של המערער, וזאת בשים לב לחוות דעתו של פרופ' פולמן ולחוזר לשכה רפואי/51 מיום 4.1.11.

7. הועדה תתכנס בעניינו של המערער מוקדם ככל שניתן.

8. לאור האמור לעיל – הערעור, בהיותו מוקדם, נמחק.