ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
6250-07-13
06/04/2015
|
בפני השופטת:
שרה מאירי- אב"ד
|
- נגד - |
תובע:
רעם סינואני עו"ד מ. שלום (ס.מ.)
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד ש. צמיר
|
פסק דין |
1.בהליך זה עותר התובע להכיר באירוע מ-28.3.10, בו נפגע בגבו, כפ"ע, לאחר שתביעה שהגיש לנתבע (6.2.13) נדחתה.
טוען התובע בתביעה למל"ל כי ביום האירוע בשעה 11:00, הרים משא כבד, חש בכאב בגב תחתון עם הקרנה בעיקר לרגל ימין, כי נכחו עובדים (המעסיק רחמים תייר; רוני גרונדלון – חברים לעבודה) וכי מסר הודעה באותו יום למעסיק.
בתביעה המתוקנת טען כי בעת שהרים שרשרת ברזל כבדה – הרגיש "קליק" בגבו.
2.הנתבע (בהגנתו המתוקנת) הכחיש הנטען, טען כי לא אירעה פ"ע, או קש"ס בין האירוע הנטען לפגימה בגבו של התובע.
3.דיון מוקדם התקיים בפני כב' השופטת ע. איצקוביץ וההליך הועבר להוכחות.
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית שלו, של רעייתו ושל המעסיק.
ביום 2.11.14 נשמעו בפנינו עדויות התובע.
סיכומי תובע הוגשו ביום 18.12.14.
סיכומי נתבע הוגשו ביום 4.1.15.
4.ולהכרעתנו –
א.תמוהה, שלא לומר יותר, טענת התובע לעניין הרישום הרפואי ולפיו כשהגיע לרופא מיידית, באותו יום – הכאב היה כל כך חזק, שלא סיפר לרופא על האירוע, מה גם שהרופא לא שאל דבר. וכך אף באשר לרישומו כי הכאב החל יום קודם.
מוכנים אנו להניח כי לא שם ליבו לרישום הרופא, אך יש להניח כי הרופא לא רשם "סתם כך" כי התובע סובל "מכאבים מאתמול" – מחד, ומאידך, יש ברישוםדווקא כדי להצביע על פניו, על כך שהרופא דווקא שאל לקורותיו...
אלא, שיותר מכך – בחנו לדוגמא הרישום שצירף התובע לתצהירו, במרפאה אורטופדית ב- 20.2.11 (ת/1) – כמעט שנה אחר האירוע, שם נרשם: "מאפריל 2010 החל לחודש כאבים עזים בגב תחתון יום אחד בעבודה....לפני כן היו מידי פעם כאבי גב מקומיים...עד לפני 3.5 שנים עבד כ-5 שנים בירקות....ב-3 שנים אחרונות עובד ....שכרוך לעיתים בהרמת משהו כבד..."