ק' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני תביעה להכיר בפגיעות בידיו, של התובע (להלן - "הפגיעות") כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת ה"מיקרוטראומה".

2.הצדדים הגיעו להסכמה בעניין מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של התובע לבין עבודתו כעובד אחזקה/מכונאי ובעניין העובדות המפורטות להלן:

א.התובע יליד 1975.

ב.התובע עבד כעובד אחזקה/מכונאי בחברת איסכור מתכות ופלדות בע"מ מיום 10.10.11 ועד ליום 30.1.14. במסגרת עבודתו נדרש התובע לבצע תיקון מכונות, החלפת שרשראות, החלפת שמנים, פתיחה וסגירת ברגים, פירוק גיר למנועים, החלפת מיסבים וניקוי חלקי מכונות.

ג.במסגרת ביצוע המטלות בעבודתו נחשף התובע לחומרים שונים ובהם: שמנים (שמן גיר 80W90) שמן הידרואלי (SP68ׂ) ספריי חלודה (W40), גריז, אימולסיה (RS220), רם נועה, צבעי טמבור, צבעים למתכת, מדלל צבעה 21, ספריי צבע, דבק מגע, סיליקון.

ד.התובע נפגע בידיו.

ה.מצבו של התובע כמפורט במסמכים הרפואיים.

3.הנני ממנה את ד"ר דורית וינברג, כמומחית-יועצת רפואית מטעם בית-הדין ליתן חוות דעתה בעניינו של התובע ק.ת., בשים לב לעובדות שפורטו בסעיף 2 לעיל.

4.המומחית מתבקשת לענות על השאלות הבאות: -

א.מהו הליקוי ממנו סובל התובע בידיו?

ב.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לליקוי ממנו הוא סובל? דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו? גם החמרת המצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים"