ב"ל 58154-07-13 ורגוב נ' המוסד לביטוח לאומי

א. בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 9.6.13, אשר קבעה את נכותה של המערערת בשיעור 5%. עניינה של המערערת הוחזר לוועדה מכוח פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה (כב' הש' גרשון יזרעאלי, ב"ל 50721-09-12) אשר קבע, בהסכמת הצדדים, כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה אשר תונחה כדלקמן:

"א.הוועדה תשקול את שיעור הנכות הזמנית ותנמק את עמדתה לעניין זה. בהקשר זה תתייחס הוועדה לאישור רופאה תעסוקתית ד"ר אבין ללה, מיום 20.5.12.

ב.הוועדה תשקול שוב את עמדתה לעניין הבקע, בשים לב לחלופות תקנה 20 ולמסמך הרפואי שהציגה המערערת בדבר הצורך בשימוש בחגורת בטן. (אישור ד"ר אבין ללה, מיום 20.5.12).

ג.לעניין הצלקת – תבהיר הוועדה האם הצלקת מכערת, בשים לב לצורת וגודל הצלקת ולכך שנפער חור בבטנה.

ד.לעניין הנכות הנוירולוגית – הוועדה תפרט ותנמק את שיעור הנכות, התואם את מצבה של המערערת, בשים לב לממצאיה ולקביעה כי הוועדה אינה יכולה לשלול קשר סיבתי לעניין הפגיעה התחושתית."

כאמור, הועדה התכנסה ביום 9.6.13 וקבעה כדלקמן:

"אין נכות בגין הצלקת.

וכן אין נכות בגין הבקע שתוקן ולא חזר.

לסיכום:

נכותה:

10% מ- 1.2.12 עד 30.6.12.