נ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בתיק זה מונה מטעמו של בית הדין דר' ציון עידו, כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה. דר' ציון המציא את חוות דעתו והשלימה בדרך של מתן מענה לשאלות הבהרה שהופנו אליו.

בעקבות תשובותיו של המומחה, הגיש התובע בקשה לפסילת חוות הדעת ומינוי מומחה רפואי במקומו, ולחילופין למינוי מומחה נוסף.

התובע יוצא כנגד קביעת המומחה, אשר לפיה לא מתקיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בצוואר לבין תנאי עבודתו.

לגישתו של התובע, המומחה "לא עשה מלאכתו נאמנה, לא פעל לקבלת תשתית עובדתית מספקת והסיק מסקנות שגויות שלא עולות מהעובדות המוסכמות...חוות דעתו של ד"ר ציון, אינה יכולה לעמוד במבחן ההיגיון ושכל ישר, כאשר לא התייחס לכל מגבלותיו של התובע".

כמו כן נטען, כי המומחה סטה מהעובדות שנקבעו בהחלטת המינוי, המצביעות על קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה בצוואר.

2.בתגובתה לבקשה, התנגד הנתבע לפסילת המומחה או למינוי מומחה נוסף וזאת מנימוקים שונים.

דיון והכרעה

3.בהנחיות שהוצאו מטעמה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת (בדימוס) נילי ארד, בעניין מומחים יועצים רפואיים, נקבעו, בין היתר, הכללים הבאים:

סעיף 16 להנחיות מבהיר את הכלל המרכזי, אשר לפיו "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".

סעיף 17 להנחיות קובע כי "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".