פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בניידות מיום 3.9.17, , שהתכנסה מכוח פסק דין מחזיר, וחזרה על הקביעה, כי הליקוי שממנו סובל המערער אינו ניתן ליישום לפי רשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות, כפי שאלה מפורטים בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן: רשימת הליקויים).

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

2.המערער, יליד 1943, הסובל מליקויים אורתופדיים שונים, הגיש בקשה חוזרת לבדיקה רפואית לקביעת מוגבלות בניידות. יצוין כי בעבר נקבעה למערער מוגבלות בניידות לפי פריט א-5 בשיעור 50%.

ועדה רפואית מחוזית שהתכנסה ביום 25.11.15 לדון בתביעה להחמרה קבעה, כי הליקוי שממנו הוא סובל אינו נכלל ברשימת הליקויים. על החלטה זו הגיש המערער ערר.

3.הוועדה שדנה בעררו ביום 22.2.16 קבעה כי הליקוי אינו ניתן ליישום על פי רשימת הליקויים. על החלטה זו הגיש המערער ערעור (בל 43462-03-16). בפסק דין שניתן ביום 12.5.17 על ידי חברתי כב' השופטת שרה מאירי (להלן: פסק הדין המחזיר), נקבע כך:

"הועדה מציינת התרשמותה, ממצאי הבדיקה הנוירולוגית, ממצאים בבדיקות צילום/הדמיה ומפרטת-מסכמת ממצאיה.

הועדה מציינת כי עפ"י הבדיקה הנוירולוגית מאשרת היא קביעת הועדה המחוזית, קרי: כי המערער אינו מוגבל בניידות, ליקויו אינו נכלל ברשימת הליקויים.

בכך, לכשעצמו, אין כל טעות משפטית, משהועדה קובעת מסקנתה, עפ"י ממצאי בדיקתה.

אין חולק כי קודם לכן נקבע למערער ליקוי של "שיתוק מלא למעשה של שוק אחת, מלווה שיתוק של אחד מהשרירים" (שבסעיף א1) – והנה בבדיקת הועדה אין ממצא כאמור, לא בשוק ימין ולא בשוק שמאל.