ב"ל 54909-12-12, 57923-01-13, 57845-01-13 ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע, עובד כ"קבלן-סבל באיסוף נייר למיחזור", בעבודה הכרוכה לטענתו בהרמה, נשיאה, פריקה של משאות כבדים, תוך כדי כיפוף והזדקפות חוזרים ונשנים, מאות פעמים ביום. לטענתו, מרים הוא כ 20-30 שַקים בשעה, במשקל 30-60 ק"ג, סחיבת השקים לרכב, הרמתם לרכב ופריקתם למכולה.

לטענתו, ב- 4.7.12, כשהרים שקים כבדים מאד של פסולת נייר חש כאב עז בגב ("הארוע"). התובע עותר להכיר בפגיעתו בגב בגין הארוע ו/או בגב ובברכיים כתוצאה ממיקרוטראומה. תביעותיו (3) נדחו בהחלטת הנתבע, שנשלחה אליו ולב"כ.

בהגנתו עתר הנתבע לדחיית התביעות, משלא הוכחו ארוע או פגיעות זעירות שגרמו לליקוייו בגב ובברכיים.

2.התובע הגיש (6.3.14) תצהיר ע"ר ותצהיר עד מר רפאל לוי, איש שיווק אמניר, המכיר התובע מ- 2009 ("העד").

ביום 9.3.14 נשמעו בפנינו עדויות התובע.

ביום 1.7.14 הוגשו סיכומי התובע.

ביום 4.1.15 הוגשה הודעת הנתבע לרשימת העובדות המוסכמת (תוך שהתנגד לנתוני עובדה שבסיכומי התובע).

ביום 12.2.15 הודיע הנתבע כי הודעתו היא סיכומיו.

3.ולהכרעתנו – 

משהסכים הנתבע על קיומן של עובדות לבחינת עילת הפגיעות הזעירות, נדון להלן בעובדות שנותרו להכרעתנו. יובהר כי התובע אינו טוען לארוע (עמ. 3 שורות 9-8).

א.בחינת 2 מהדוחות שהגיש (פברואר/אוגוסט 2007) מלמדת כי בממוצע ביום עבודה, פינה 6-5 טון נייר.