ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע הגיש תביעה כנגד שתי החלטות של פקיד התביעות מיום 28.8.13, האחת דוחה את התביעה להכיר בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה והשניה דוחה את התביעה להכיר בכאבי כתפיים וצוואר כפגיעה בעבודה.

2.ביום 15.1.15 התקיים קדם משפט.

אשר לשמיעה טען הנתבע, כי אין הוכחה לירידה של 20 דציבלים בתדירויות הדיבור על פי מוליכות עצב.

הנתבע התנגד להגשת בדיקות נוספות מאחר והתובע חדל לעבוד ברעש מזיק בחודש מרץ 2013.

אשר לכתפיים והצוואר טען הנתבע, כי אין תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

3.ביום 12.5.15 ניתנה החלטה לפיה בענין השמיעה מדובר במחלוקת עובדתית ולכן אין מקום לשמיעת ראיות.

על התובע הוטל להגיש את סיכומיו עד ליום 1.6.15 והנתבע עד ליום 20.6.15.

בענין הכתפיים נקבע, כי התיק יקבע להוכחות בפני מותב לאחר שתינתן החלטה בענין השמיעה.

4.עד היום לא הגיש התובע את סיכומיו, וזאת חרף לא פחות מ- 10 ארכות אשר ניתנו לו.

ביום 1.8.16 ניתנה החלטה, לפיה לפנים משורת הדין נדחה המועד להגשת סיכומים בפעם האחרונה, עד ליום 25.8.16, וכי בהיעדר סיכומים תינתן החלטה/פסק דין בענין השמיעה על יסוד החומר שבתיק.

5.התובע צירף לכתב התביעה שתי בדיקות שמיעה ממכון אודיוקליניקה נטלי מהתאריכים 27.8.12 ו- 24.2.13.ב

הבדיקה המאוחרת טובה יותר ועל פניה אינה עומדת בתנאי הסף של סעיף 84 א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995.

שתי הבדיקות נערכו במכון פרטי ולא במסגרת בית חולים.

מאחר והבדיקה הטובה יותר היא המאוחרת יותר, יש לקבלה ואין מקום למינוי מומחה או להפנות את התובע לבדיקה מכרעת.