ב"ל 54618-02-14 ו' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 3.6.13 ומיום 16.12.13 אשר קבעה את נכותו של המערער בגין צלקת, בשיעור של 5% בגין סעיף 75 (2) א'-ב'. 

הועדה קבעה כדלקמן:

"הועדה קובעת נכות בגין הצלקת 5% לפי סעיף 75(2) א'-ב' מותאם כפי שסוכם בפרוטוקול מיום 3.6.13. הועדה עיינה בחוות דעת נוירולוג ד"ר רזון מיום 10.7.13 ומקבלת מסקנותיו כי אין נכות נוירולוגית בגין הפגיעה הנדונה. הועדה משאירה נכות בגין לאגופטלמוס שנקבע על ידי חוות דעת עיניים ד"ר לוסקי מיום 15.1.13 0% לפי סע' 55 (ג) (1) . הועדה משאירה נכות זמנית שנקבעה בדרג ראשון 1.10.11 – 31.1.12. "

2.המערער הוא רופא וטרינר אשר ביום 1.9.11 בשעות העבודה בזמן רכיבה על אופניים בגן החיות, נפל ונחבל בפניו.

3.במסגרת הדיון שהתקיים בפניי הודיע המערער כי הוא עומד על ערעורו רק בענין אסימטריה בגבות וביקש לסכם בכתב.

4.לטענת המערער, הועדה לא התייחסה לטענותיו בענין אסימטריה בגבות.

המערער טוען כי הגבה הימנית שלו גבוהה בחצי ס"מ מהשמאלית והועדה אינה מתייחסת לממצא זה. המערער טוען כי הליקוי בגין אסימטריה בגבותיו, נכנס להגדרה של צלקת פנים מכערת ולכן יש לקבוע לו נכות בגינה. עוד טוען המערער כי על הועדה לנמק מדוע קבעה את נכותו בשיעור 5% בגין הצלקת, ולא כל אחוז אחר.

5.המשיב הסכים לאחר שהוגשו סיכומי המערער, להשיב את עניינו של המערער לוועדה "על מנת שתשקול בשנית עמדתה לענין הצלקת והאסימטריה בגבה. הועדה תשקול, במידת האפשר, התאמת סעיף ליקוי בהתאם לתקנה 14." המערער לא הסכים לניסוח הסכמה זו וביקש להוסיף להסכמה הוראות כמפורט להלן:

"ככל שהועדה תסבור כי הליקוי בגין אסימטריה בגבותיו של המערער אינו מתאים להגדרה של צלקת פנים מכערת כמופיע בתקנה 75 (2) (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות"), עליה להשתמש בסמכותה לפי תקנה 14 לתקנות ולקבוע דרגת נכות לגבי ליקוי זה והרי כבר נקבע כי למערער קיימת אסימטריה בגבותיו – ולא נקבע על ידי הועדה כי ליקוי זה אינו מכער.

על הועדה לקבוע ולהצביע על ממצאים מוכחים למקור הליקוי בגין אסימטריה בגבות משקבעה כי אינו קשור לצלקת! הועדה קבעה נכות בגין הצלקת בלבד והתעלמה כליל מליקוי בגין אסימטריה בגבות על אף שהבחינה בקיומו!