עזבון המנוח ש.ל. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.המנוח ש.ל. ז"ל הגיש תביעה לנתבע להכיר במחלת הסרטן בה חלה כפגיעה בעבודה, הנתבע דחה את תביעתו. על כן הגיש תביעה זו, לאחר הגשת התביעה, המנוח נפטר ועיזבונו נכנס בנעליו. 

2.לאחר שמיעת הראיות, ביום 16.3.17 מינינו את ד"ר יבגני לייקין מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית על מנת שיחווה את דעתו בעניין הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סבל התובע לבין עבודתו על סמך העובדות הבאות:

1.התובע ז"ל היה גבר יליד 31.12.49.

2.התובע ז"ל עבד מיוני 1973 ועד 31.12.09 במפעלי ים המלח, דהיינו כ-37 שנים בקירוב

3.במשך 27 השנים הראשונות לעבודתו עבד כמפעיל וכמשגיח על חדרי

פיקוד במתקן לייצור אשלג המגיע מים המלח. במפעל קיים מתקן לייצור ברום וכלור.

4.כמשגיח על חדרי פיקוד הייתה עבודתו של המנוח כרוכה בביצוע משמרות בנות 8 שעות כל אחת, כאשר עבד 4 ימים במשמרת בוקר, 4 ימים במשמרת צהריים, ו- 4 ימים במשמרת לילה ולאחר מכן שהה 4 ימים בחופשה.

5.במסגרת תפקידו היה המנוח משגיח בחדרי פיקוד במפעל שירותי ביצוע, במפעל גיבוש חם, במפעל גיבוש קר, כאשר במפעלים אלו בוצע סינון, הפרדה, מיצוי, גיבוש וייבוש החומר המופק.

6.העבודה בוצעה לחילופין במתקן סינון, במתקן פירוק, במתקן מיצוי ובמתקן גיבוש.

7.מתחילת שנות עבודתו ועד סוף שנות ה – 90 – תחילת שנות ה – 2000 עבד המנוח ללא מסכות וללא אמצעי מיגון אחרים, שכן הדבר לא היה מקובל באותן שנים. מה שגם שלא הייתה מודעות לבטיחות וגהות בעבודה, כפי שהיא קיימת בשנים האחרונות.

8.המנוח נחשף בעבודתו לאשלג ומלח ולחומרים כימיים נוספים אחרים כדוגמת ברום, כלור, חומצה גופרתית, אלומיניום כלורידי המשחרר חומצה הידרו כלורית HCL, מגנזיום, אבץ אלומיניום ולאבקת צבע אדום לצביעת האשלג בצבע אדום מטעמי שיווק ומכירה של האשלג שצבעו המקורי לבן.

9.סביבת עבודתו של המנוח הייתה ספוגה באדי אשלג וכן נמצאת בקרבתה בתחנת כוח המנקה את הארובות, תוך כדי נישוף וממנה הפלט חומר חומצתי (חומצה גופרתית) אשר גורם לחורים בבגדים ולצריבה קשה בעור.

10.בשנת 2000 לערך עבר המנוח להפעיל ציוד מכאני כבד במפעלי ים המלח.