ב"ל 52064-10-14 רפאל פטרסון נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפני בקשת התובע להארכת המועד להגשת ערעורו על החלטת הנתבע מיום 12.6.11. התובע טוען כי בשנת 2011 עבר קורס הכשרה מטעם משרד התמ"ת. במקביל, הגיש התובע בקשה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה. הנתבע הורה לו להגיש מסמכים והוא אף מסר אותם לידיו. אף על פי כן לא שולמה לו הקצבה. בשל כך, התובע פיגר בתשלומי שכר הדירה וסולק ממנה. בנוסף, נוצרו לתובע חובות רבים שבעקבותיהם החל להתגורר ברחוב. כיום נמצא התובע בהליך שיקום ובניית חיים נורמטיביים. נוכח האמור, מבקש התובע כי בית הדין יאפשר לו להגיש ערעור על החלטת הנתבע שדחתה את תביעתו בשל אי המצאת מסמכים ביום 12.6.11 ובאמצעות קבלת הגמלה יוכל לשקם את חייו.

2.הנתבע טוען כי התובע הגיש תביעות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה ביום 4.1.11 וביום 4.4.11. שתי התביעות נדחו בשל אי המצאת מסמכים כנדרש. מאחר שחלפו למעלה מ-3 שנים מאז מכתבי הדחיה (מכתב מיום 20.2.11 ומיום 12.6.11) הרי שהתביעות התיישנו ואין מקום להיעתר לבקשה.

3.ביום 17.2.15 התקיים דיון שלאחריו ניתנה הוראה לנתבע לבחון האם ניתן, לנוכח נסיבותיו המיוחדות של התובע להעתר לבקשה. ביום 10.3.15 הודיע הנתבע כי הוא עומד על טענת ההתיישנות.

4.מאחר שאין מחלוקת עובדתית בתיק, הועבר התיק למותב למתן פסק דין.

5.סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע כי:

"(א) כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה."

בית הדין הארצי לעבודה התייחס לסעיף זה ולרציונל העומד מאחוריו, וכך נפסק:

"תכלית תשלום הגמלה למיניה הינו ליתן מענה לצורכי הקיום השוטף של המבוטח, כאשר דרך המלך לעניין זה הותוותה בסעיף 296(א) לחוק, לפיו יש להגיש תביעה למוסד תוך שנה מהיום בו נוצרה עילתה. סעיף 296(ב) לחוק מאפשר סטייה מדרך המלך באפשרו תשלום רטרואקטיבי מוגבל.

לאור זאת על המבוטח לפעול בהקדם למימוש זכויותיו כמתחייב מהמצב בו הוא נתון עם היווצרות התנאים המזכים בגמלה ולא להמתין בהגשת התביעה מתוך הנחה שתמיד ישולם לו בגין העבר. גישה שכזאת מערערת את כל מערך הביטחון הסוציאלי, המושתת על דמי ביטוח למימון הגמלאות הגביתיות" (עב"ל711/08 צ'רבינסקי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 17.3.10, ההדגשה הוספה- ד.פ.).

מכאן שהוראות החוק וההכלה הפסוקה אינם מאפשרים היעתרות לבקשת התובע. נזכיר כי בענייננו מדובר בתביעה לגמלת הבטחת הכנסה עבור שנת 2011.

6.זאת ועוד, התובע טען בדיון כי בשל המחויבות ללימודים לא המציא את המסמכים הנדרשים, והחליט להמתין עד לסיום הלימודים בכדי לסיים את הטיפול בתביעתו. משמע שהתובע היה מודע לחובתו להגיש מסמכים אך לא עשה כן משיקוליו הוא. ערים אנו למצוקה אליה נקלע לאחר מכן. ואולם כפי שפורט לעיל לא נוכל להיעתר לבקשתו.