ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 25/10/15 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערערת נותרה נכות יציבה בשיעור 10% מיום 31/5/15, בגין הגבלה ניכרת של תנועות קרסול ימין, לפי פריט ליקוי 48(3)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה:

2.לפי העולה מהתיק, המערערת ילידת 1962, מועסקת כפקידה, נפגעה ביום 21/8/14, ופגיעתה הוכרה כתאונה בעבודה. הפגימה שהוכרה הינה חבלה בקרסול ימין.

3.ביום 25/10/15 התכנסה הוועדה לדון בערר המערערת, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחית בנוירולוגיה ומומחית באנדרוקרינולוגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת על הגבלה ברגל, קושי במדרגות ובכיפוף, כאבים ונפיחות. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה, ובסעיף 6 לפרוטוקול סקרה הוועדה ממצאי צילום קרסול ימין מיום 21/4/15.

הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית ובסעיף הממצאים קבעה הוועדה כך:

"היקף מפרקי קרסול בגובה הפטישונים 31 ס"מ מימין, 29.5 ס"מ משמאל. צלקת ניתוחית באורך 7 ס"מ מעל הפטישון הרדיאלי. צלקת נוספת באורך 11 ס"מ מעל הפטישון הלטרלי.

תנועות קרסול: כפיפה גבית 30 משמאל, 10 מימין, כפית כ- 30 משמאל, 10 מימין, סופינציה 10 מימין, 25 משמאל, פרונציה 10 דו צדדי.

הצלקות אינן מכערות, אינן רגישות למגע ואינן דביקות לבסיס".

הוועדה אבחנה את המערערת כסובלת מ"מצב לאחר שבר בימלאולרי בקרסול ימין". בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הוועדה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר גנאים מיום 8/9/15, מסכימה עם ממצאי בדיקתו בכל הקשור להגבלות בתנועה, אך אינה מסכימה עם מסקנותיו באשר לגובה הנכות ובאשר לפענוח צילומי הרנטגן. המומחה אינו מתייחס לעניין הצלקות, ובכל מקרה אין הוועדה מקבלת את מסקנותיו. מדובר בהגבלה ניכרת בתנועות הקרסול. לתובעת נקבעה נכות מתאימה, אך משנה את הסעיף שנקבע".