ז' נ' המוסד לבטוח לאומי

1. בתביעה שבפנינו (הוגשה 24.6.13) התובע, יליד 18.10.51, עבד כנהג אוטובוס מ-1974 עד סוף שנת 2009. 

לטענתו, נפגע בצוואר ובעש"מ כמחלת מקצוע/מיקרוטראומה.

יצויין, כי במכתב הדחיה שצירף, עסקינן אך בטענת פגיעה בצוואר וכך אף התביעה לנתבע הוגשה אך בגין פגיעה בצוואר.

2.בהחלטת כבוד השופטת מ. לויט (23.4.14) נקבעו הפלוגתאות הבאות:

"א.האם התקיימו בעבודתו של התובע לאורך השנים כנהג אוטובוס התנאים העובדתיים לבחינת פגיעה מסוג מיקרוטראומה.

אם כן:

ב.האם קיימת פגיעה מסוג מיקרוטראומה.

ג.שאלת הקשר הסיבתי.

ד.האם השפעת תנאי העבודה על מצבו הרפואי של התובע בעמוד השדרה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצב בריאות קונסטיטוציונלי".

3.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית (30.6.14).

בדיון שנקבע (15.12.14) ובשל שביתת הקלדניות ובקשת התובע לקבל מסמכים מאגד, התובע הגיש תצהיר ע"ר מעודכן וחוו"ד מומחה (23.11.15; "מר צבי כ"ץ, מומחה בתחום הארגונומיה; "כץ").

ביום 3.1.16 נשמעה עדות התובע ועדות כץ.

ביום 22.5.16 נשמעה עדות מר ניסים בעבור (מהנדס מכונות בהכשרתו, מהנדס רכב ראשי באגד מ-2014; "בעבור"), מטעם הנתבע.

סיכומי התובע הוגשו ב- 8.8.16.