ב"ל 5005-06-14 נ' ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.ביום 1/8/13 נפגעה המערערת בגבה בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

2.ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה ביום 7/4/14 (להלן: "הועדה") קבעה כי למערערת 0% נכות צמיתה החל מיום 1/11/13, זאת לאחר ניכוי מצב קודם בשיעור של 20% .

כנגד החלטת הועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר בפניי.

3.להלן עיקר טענות המערערת:

א.הועדה התעלמה ממסמכי הרופאה התעסוקתית מיום 2/10/13 ומיום 31/10/13 וממצבה הרפואי הזמני של המערערת באותה תקופה.

ב.הועדה לא נימקה מדוע מצבה הרפואי של המערערת מצדיק קביעת נכות בשיעור של 20% בלבד ולא 30%, וזאת בהתחשב בעובדה שהתאונה גרמה להפסקת עבודתה של המערערת.

ג.הועדה ניכתה נכות בגין מצב קודם מבלי להתייחס לממצאי הבדיקה עליה הסתמכה עת קבעה קיומו של מצב קודם, ומבלי לעיין במסמכים רפואיים.

ד.לא ברור כיצד הועדה הגיעה למסקנה לפיה בדיקת ה- CT מיום 16/8/13, אינה מראה ממצא חבלתי חדש, וזאת לאור הממצאים שנרשמו באותה בדיקה – ממצאים שלא היו קיימים עובר לתאונה כפי שעולה מממצאי CT קודם וממצאי הניתוח אותו עברה המערערת בשנת 2009 .

ה.הועדה לא נימקה כלל את מסקנתה לפיה נכותה הנפשית של המערערת אינה קשורה לתאונה.

4.להלן עיקר טענות המשיב:

א.לתובעת נקבעו 20% נכות בגין הגבלה בינונית בע"ש מותני וזאת על ידי רופא מוסמך בנכות כללית, 4 חודשים לפני התאונה.

ב.הועדה ציינה את ממצאיה, את טווח התנועות וקבעה כי מצבה של המערערת, נכון ליום התכנסותה, מקנה לה 20% נכות ולאחר שערכה עו"ש עם מצב קודם המוכח במסמכים, הועדה קבעה כי למערערת 0% נכות.