ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע סובל מליקויים ברגליים (להלן: "הליקויים"), אשר לטענתו נגרמו עקב תנאי ואופי עבודתו כאח בחדר צנתור, וזאת בין בדרך של מחלת מקצוע ובין בדרך של מיקרוטראומה.

פנייתה לנתבע בבקשה להכיר בליקויים כתאונת עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבה הרפואי לתנאי עבודתו.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.התובע הגיש מטעמו תצהיר עדות ראשית והוא נחקר עליו בפנינו. מגרסתו עולה כי אופייה של עבודתו משך השנים היה כדלקמן –

א.התובע יליד 1968, עובד כאח במקצועו.

ב.בין השנים 1990-1994, התובע עבד במחלקה הפנימית בבית חולים רמב"ם. החל משנת 1995, התובע עובד בבית חולים פוריה בטיפול נמרץ.

ג.החל משנת 2001, התובע הועסק כאחראי חדר צנתורים וטיפול נמרץ לב בבית חולים פוריה, וכן דרך "קרן מחקרים רפואיים". עיקר העבודה במסגרת זו הינה בחדרי צנתור, שבה התובע מבצע הפעולות הבאות –

התובע מביא מטופל לחדר הצנתור ומעלה אותו מהמיטה עליה שכב למיטת הצנתורים, וזאת תך כדי היעזרות בעובד נוסף. התובע נשאר סביב המטופל, ותוך כדי שיתוף פעולה עם הרופא האחראי, מעניק למטופל טיפולים הכוללים השגחה, מתן תרופות, השגחה על המכשירים ולעיתים, במהלך ביצוע הצנתור, מבצע עיסויים למטופל. לאחר סיום הצנתור, התובע מוריד את המטופל ממיטת הצנתור ומחזיר אותו למחלקת ההתאוששות, ובתוך כך מעניק לו טיפולים הכוללים חיבור למוניטור, בדיקת לחץ דם והשגחות. עבודת התובע במסגרת זו, חייבה אותו בעמידה ממושכת והליכות (לרבות במהלך הרמת המטופלים), כמו גם הליכות למרחקים קצרים בתדירות גבוהה.

ד.התובע בצע בין 4 ל- 5 צנתורים ביום, וכל צנתור נמשך בממוצע בין שעתיים עד שלוש שעות. בנוסף, במסגרת עבודתו ב"קרן מחקרים רפואיים", התובע בצע בממוצע בין 10 ל - 12 צנתורים דחופים בחודש, וכל צנתור נמשך בין 45-90 דקות. בסה"כ התובע ביצע בין 100 ל - 110 צנתורים בחודש.

ה.במהלך ביצוע עבודת הצינתורים, התובע לובש חלוק עופרת במשקל של 6.70 ק"ג, וזאת כ – 80% מיום עבודה ממוצע של 10 שעות, באופן שבין טיפול לטיפול, שנמשך כ – 20 דקות, התובע הוריד את החלוק.

ו.התובע עובד 5 ימים בשבוע 8 שעות ביום, ולעיתים קרובות עובד בין 5 ל- 6 ימים בשבוע, וזאת בין 11 ל- 15 שעות ביום.

ז.בנוסף, התובע מועסק ככונן ערב ולילה, ונקרא לעבודה בצנתורים במהלך הכוננות בלילות ובסופי שבוע.

3.ההיבט המשפטי -

תורת המיקרוטראומה

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.