ב"ל 4997-04-11.08 ינואר 2015

זוהי תביעה להכרה בליקויי השמיעה ובטנטון מהן סובל התובע כתאונה בעבודה מכוח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

רקע

1.התובע פנה לנתבע בתביעה להכיר בליקוי השמיעה ובטנטון מהם הוא, לטענתו, סובל כפגיעה בעבודה. לטענת התובע הוא לקה בליקויים הנ"ל עקב עבודתו בתנאי רעש מזיק.

2.תביעת התובע נדחתה בהודעת פקיד תביעות מיום 13.6.10 מהנימוק כי ליקוי השמיעה ממנו סובל אינו תוצאה של חשיפה לרעש, וכי הוא לא נחשף בעבודתו לרעש העולה על המותר לפי הוראות סעיף 84א(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") המפנה לסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970 (להלן: "פקודת הבטיחות בעבודה").

העובדות

3.העובדות הרלוונטיות העולות מחומר הראיות הן אלו:

א.התובע יליד 1958 הינו עובד כאזרח עובד צה"ל בבסיס משנה שיקמה החל משנת 1983. תחילה הועסק כמחסנאי ובהמשך קודם לתפקיד סגן מנהל מחסן.

ב.במסגרת תפקידו כמחסנאי עסק התובע בקבלת ציוד מוחזר בכושר נמוך מיחידות צה"ל, מיונו ואחסנתו במחסן ובשטחי אחסנת החוץ.

ג.כמו כן במסגרת תפקיד זה הפעיל גם כלי שינוע לרבות מלגזות לצורך ניוד, סידור, העמסה ופריקה. בין השנים 1983-1990 היה התובע מלגזן יחיד במחסן כך שבכל יום עבד על המלגזה כ- 7 שעות בערך.

ג.בשנת 1991 קודם התובע לתפקיד מנהל מחסן אשר כלל גם עבודות ניהול ורישום. התובע אחראי על 3 עובדים ופקידה.

ד.את הסחורה במחסן פורקים באמצעות מלגזות דיזל 2-3.5 טון עם תא פתוח (בעבר עבדו עם מלגזות מסוג "קטרפילר" ולאחר מכן עם מלגזות מסוג "מניטו" "קלמר" "הייסטר").

ה.בין השנים 1990-2011 הועסק במחסן מלגזן קבוע והתובע נהג לסייע לו לסירוגין. החל מאמצע שנות התשעים משתמש התובע במלגזה כשעתיים וחצי ביום. ביתר הזמן הוא עובד על המחשב ועוזר למחסנאים בסידור הציוד הן באחסנת פנים והן באחסנת חוץ.

ו.בזמן שהתובע מסייע למחסנאים הוא עובד לפרקים בסמוך למלגזנים ונחשף לרעש פעולת המלגזה.

ז. התובע סובל מליקוי שמיעה ומטנטון.