ב"ל 49267-12-14 אלבז נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 8.12.2014 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה למערערת דרגת נכות יציבה בשיעור של 5%.

רקע

2.המערערת הינה ילידת שנת 1950, אשר נפגעה בתאונת עבודה ביום 9.4.2013 עת שנפלה ונחבלה, בין היתר, בכף יד שמאל. כתוצאה מהחבלה נגרם למערערת שבר בדיסטל רדיוס תוך פרקי של שורש כף יד שמאל.

3.לאחר תאונת העבודה, הכיר המשיב בתאונה כתאונת עבודה, ושילם למערערת דמי פגיעה. ביום 30.6.2014 קבעה וועדה רפואית מדרג ראשון כי לא נותרה למערערת נכות יציבה כתוצאה מהתאונה.

4.המערערת הגישה ערר על החלטה זו, וטענה כי נותרה לה הגבלה בתנועות אצבעות כף יד שמאל, זרמים ביד ותחושה ירודה. כמו כן, צירפה המערערת לערר חוות דעת רפואית מטעם ד"ר פינקלשטיין, ולפיה נותרה לה נכות יציבה בשיעור של 15%.

5.ביום 1.9.2014 הופיעה המערערת בפני וועדת הערר, אשר בדקה אותה וביקשה לקבל את צילום הרנטגן של שורש כף היד, שאליו התייחס ד"ר פינקלשטיין. ביום 8.12.2014 התכנסה הוועדה בשנית, עיינה בחומר הרפואי והחליטה כי נכותה היציבה של המערערת הינה בשיעור של 5%.

על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.

טענות הצדדים בתמצית

6.המערערת טוענת כי הוועדה לא התייחסה במפורט ובמנומק לתיעוד הרפואי שלה, המצביע על הגבלה משמעותית בשורש כף היד, ובמיוחד לא התייחסה בצורה עניינית לחוות הדעת של ד"ר פינקלשטיין מיום 10.11.2013. עוד טוענת המערערת, כי פריט ליקוי 41(10)(ה) דורש כיפוף גבי של 15 מעלות, ואילו ממצאיה של הוועדה אינם תואמים את הגדרת פריט הליקוי.