ר' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21/7/15 (להלן: "הוועדה"), אשר דחתה את ערעורו של המערער וקבעה כי אין החמרה במצבו (להלן: "החלטת הוועדה").

המערער, יליד 1950, הוכר כנפגע בעבודה בשל ליקוי שמיעה וטנטון (להלן: "האירוע בעבודה"). למערער הותאמו 10% נכות בגין טנטון ו- 0% נכות בגין ליקוי שמיעה.

המערער הגיש תביעה לבדיקה מחדש (החמרת מצב) אשר נדחתה ע"י וועדה רפואית מדרג ראשון. ערר שהוגש על החלטה זו נדחה ע"י הוועדה מושא ענייננו, אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער. על החלטה זו נסוב הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

טענות המערער בתמצית הינן, כדלקמן:

• בהחלטת הוועדה נפלה טעות שכן לא יתכן שבדיקת מכון קולות, שהינו מכון אובייקטיבי לבדיקת שמיעה אליו נשלח המערער ע"י המשיב, מצאה כי למערער ליקוי שמיעה בשיעור 30% ואילו הוועדה קבעה כי למערער אפס אחוזי נכות בגין ליקוי השמיעה.

• טעותה של הוועדה נלמדת גם מכך שבענף נכות כללית הותאמו למערער 30% נכות בגין ליקוי שמיעה על בסיס אותם נתונים. לא יתכן שהפערים בין הקביעה בנוגע לנכות הכללית לקביעה בנוגע לנכות מעבודה יהיו כה גדולים.

טענות המשיב בתמצית הינן, כדלקמן:

• המערער לא מצביע על כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה.