ק' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 10/11/15 ("הוועדה"), אשר דנה בעניינו של המערער לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. בהחלטתה קבעה הוועדה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה:

2.המערער יליד 1948, נפגע ביום 12/12/2009 בתאונה שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה היא בכפות הידיים.

3.ביום 18/5/14 הופיע המערער בפני ועדה רפואית לעררים, אשר קבעה לו נכות יציבה בשיעור 5% בגין כל יד, לפי פריט ליקוי 31(4)(א)(I), סה"כ נכות יציבה בשיעור 9.75% בתחולה מיום 11/12/09.

4.ביום 12/4/15 הגיש המערער בקשה להחמרת מצב. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.

5.המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו, וביום 10/11/15 התכנסה הוועדה, בהרכב מומחה באורתופדיה, מומחה בנוירולוגיה ומומחה ברפואה פנימית. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער כי "מרגיש החמרה בנימול בכפות הידיים. בלילות כמעט לא ישן. ... הגבלה בתנועות כמו לכפתר כפתורים, הקלדה כתיבה". הוועדה רשמה גם את טיעוני ב"כ המערער שהתלווה אליו, ובסעיף 6 לפרוטוקול סקרה הוועדה את ממצאי בדיקות ה- EMG מיום 15/8/13 ומיום 3/12/14. הוועדה בדקה את המערער, ובסעיף 7 לפרוטוקול פירטה את ממצאיה. בין היתר קבעה הוועדה כי אין דלדול בשתי כפות הידיים; בליטת טנר והיפוטנר תקינות ושוות; כוח גס בתנועת צביטה, אגרוף, פלקסיה – תקינה בכל האצבעות; מבחן פאנל שלילי, ומבחן טינל חיובי.

הוועדה אבחנה את המערער כסובל מ"CTS דו צדדי ", וסיכמה את מסקנותיה כך:

"לאור הממצאים הוועדה קובעת כי לא חלה החמרה.

הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר משיח 3.2.15 ולא מקבלת את חוות הדעת לגבי הבדיקה הגופנית שבה, מציין כי קיים דלדול שרירים דו"צ וכי יש ירידה בכוח האופננס בשתי הצדדים.

הועדה דוחה הערר ונתמכת ע"י תוצאות בדיקת EMG 3.12.14 שבה נרשם כי התסמונת היא קלה".