ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

התביעה שהגישה התובעת לנתבע להכרה באירוע שלטענתה ארע לה ביום 4.10.12 נדחתה. משכך הוגשה תביעתה שלפנינו.

העובדות הרלבנטיות

1. התובעת, ילידת 1969, עבדה כמלצרית בבית הקפה קפה IN שברחוב אבן ישראל בירושלים.

2. אליבא דתובעת, עבודת המלצרות שלה כללה , בין היתר, גם הוצאת כסאות ושולחנות אל מחוץ לשטח בית הקפה, וכן, בימות הקיץ, גם העמדת שמשיות בסמוך להם- בבוקר, והשבתם של אלה אל תוך שטח בית הקפה בסוף היום.

3. לדבריה, ביום 1.10.12, לקראת סוף היום, הרימה את בסיס אחת השמשיות שהיה עשוי בטון במשקל כ-30 ק"ג. עם ההרמה חשה בכאב חד בכתף ימין. מיד הרפתה את ידה ובסיס הבטון נפל ונשבר. (להלן: הארוע)

4. לדברי התובעת , מיד לאחר מכן דברה עם מעסיקה , מר משה חביב אשר הציע לה ללכת הביתה לנוח.

5. אין חולק כי התובעת המשיכה בעבודתה גם בתקופה שלאחר הארוע.

6. התובעת פנתה לראשונה לקבלת טיפול רפואי כשלושה חודשים לאחר הארוע. בהמשך הבירורים והטיפולים הרפואיים עברה בסופו של דבר ניתוח לתיקון קרע בכרית המסובבת של כתף ימין בחודש 9/2013. ולאחריו עקב פגיעה בתוצאות הניתוח, ניתוח נוסף.

7. התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה בחודש אוקטובר 2013. הנתבע, כאמור, דחה תביעתה בציינו כי לא הוכח קשר סיבתי בין הארוע לבין הנזק הרפואי. וכן "הפער בפניה ראשונה לטיפול רפואי לאחר 3 חודשים מנתק הקשר לאירוע."