אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 17/04/2018 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
45721-03-14
08/04/2018
בפני השופטת:
רחל בר"ג-הירשברג

- נגד -
תובעת:
פלונית
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד הלנה מרק
פסק דין
 

 

1. עניינה של תביעה זו בהחלטת הנתבע (להלן: המוסד), מיום 17.12.2013, לדחות את תביעת התובעת לתשלום גמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 18.8.2013 ועד ליום 30.9.2013 (להלן גם: התקופה שבמחלוקת).

רקע עובדתי

2. התובעת היא ילידת 1983 (14.7.1983). בתקופה הרלוונטית להליך הועסקה כרכזת בהנהלת מחוז של קופת חולים מאוחדת.

3. בשלהי חודש 9/13 הגישה התובעת למוסד תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 18.8.2013 ועד ליום 30.9.2013. תחילה נדחתה התביעה בשל פרטים שחסרו בה (ראו: החלטת פקיד התביעות מיום 11.11.2013 – נספח ג' לכתב ההגנה). אולם משהשלימה התובעת את כל הפרטים הדרושים שבה ונדחתה התביעה בנימוק לפיו "התקופה מתאריך 18.8.2013 עד 30.9.2013 לא אושרה ע"י רופא המוסד כאמור בסעיף 58 לחוק ולתקנה 5 (ב') ו-(ג')."

מכאן התביעה שלפנינו.

 

ההליך בבית הדין

4. במהלך הישיבה המקדמית, אשר נשמעה בפניי כבוד הנשיאה (בדימוס) דיתה פרוז'ינין, הוסכם על דעת הצדדים, כי ימונה על ידי בית הדין מומחה, יועץ רפואי, אשר יחווה דעתו בשאלה האם מצבה הרפואי של התובעת בתקופה שבמחלוקת הצדיק קביעה, כי היא נזקקה לשמירת הריון כמשמעות המונח בהוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להל: חוק הביטוח הלאומי).

5. לאחר שנאסף כל החומר הרפואי הדרוש, מינה בית הדין את פרופ' יוסף איצקוביץ-אלדור, מומחה למיילדות וגניקולוגיה, על מנת שיחווה דעתו בעניינה של התובעת (להלן: המומחה או המומחה הראשון). המומחה התבקש להשיב לשאלה הבאה:

"האם היעדרותה של התובעת מהעבודה בתקופה שמיום 18.8.2013 ועד ליום 30.9.2013 התחייבה בשל אחד מאלה:

[א] מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

[ב] סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה, או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה הרה, או מסכנים את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב.

6. ביום 28.1.2015 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה. בחוות הדעת סיכם המומחה את הממצאים הרפואיים שהועמדו לעיונו. לשאלות בית הדין השיב המומחה כך:

"לא מצאתי כל תעוד לגבי מהלך ההריון לתקופה שלפני שב' 32 (13.8.13), תקופה בה כן עבדה גב' פלונית. גם לא ידוע לי מה היה אופי עבודתה. עקב התקף של כאבי גב חזקים הקורנים לרגל שמאל כתוצאה מלחץ על עצם הסיאטיקה, פנתה גב' פלונית למוקד הלילה של קופ"ח בתאריך 13.8.13. למחרת פנתה לבדיקתו של אורטופד שאישר את האבחנה ואף מציין כי מתקשה בתפקוד היום-יומי (ההדגשה במקור – ר.ב.ה). על בסיס זה הומלץ על שמירת הריון (18.8.13 ד"ר אלחרט-האגר מאיר). במכתבו לאחר הלידה מתאריך 8.12.13 מחזק ומגבה האורטופד ד"ר סרחאן את הצורך בשמירת ההריון בתקופה האמורה.

על סמך המלצות רפואיות אלה הפסיקה גב' פלונית את עבודתה. בהתבסס על התלונות של גב' פלונית, הממצאים הקליניים והמלצות הרופאים המטפלים אני תומך ומצדיק את הפסקת עבודתה ועל ההמלצה לשמירת הריון".

7. בהמשך לאמור בחוות הדעת ולבקשת המוסד הופנו אל המומחה שאלות ההבהרה הבאות:

"[א] המומחה לא השיב לשאלה א' לשאלות בית הדין מיום 6.11.2014 ולא הבהיר אם היעדרות התובעת מעבודתה בתקופה שמיום 18.8.2013 ועד ליום 30.9.2013 התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב. המומחה מתבקש להשיב לשאלה לגופה ולנמק את תשובתו.

[ב] התובעת עבדה כמזכירה בקופת חולים לאומית (צ"ל מאוחדת – ר.ב.ה). האם מסכים המומחה כי מדובר בעבודה קלה מן הבחינה הפיזית ואשר אינה כרוכה במאמץ או בסיכון כלשהו?

[ג] מדוע כאבי הגב שמהם סבלה התובעת אינם יכולים להיחשב מחלה 'רגילה' המזכה בתשלום דמי מחלה?"

8. בחוות דעתו המשלימה השיב המומחה לשאלות בית הדין כך:

"חוות דעתי מבוססת על סיכום הביקור מתאריך 14.8.13 אצל ד"ר סרחאן ראיד, אורטופד מומחה ומחוות דעת נוספת שלו מתאריך 18.12.13 בהם הוא מתאר סבל ממשי הנגרם מלחץ על עצב הסיאטיקה ומלווים בכאבי גב תחתון חדים הקורנים לרגל שמאל ומקשים על התפקוד היום-יומי. בביקור במוקד לילה (!) (כך במקור- ר.ב.ה) בתאריך 13.8.2013 צוין, כי בבדיקה גופנית קיימת עדות אובייקטיבית לקיום בעיה בגב תחתון.

אין ספק כי התאור והממצאים הנ"ל מצדיקים הפסקת עבודה ומנוחה בבית. הריון, במיוחד בשלביו המתקדמים, יכול להחמיר פתולוגיות הקשורות בעמוד השדרה. סבל וכאבים כפי שתוארו ע"י הרופאים אינם רצויים כלל בהריון ומאד רצוי להמנע מהם מאחר וידוע, כי מצבים המלווים בכאבים חזקים, מצבי דחק וחרדה יכולים להשפיע על תקינות ההריון ובמצבים מסוימים להוביל להתכווצויות ולידות מוקדמות.

אמנם עבודת מזכירות בד"כ נחשבת כעבודה קלה, אך בכל זאת יש צורך בישיבה ממושכת, מצב שיכול בהחלט להקשות משמעותית על מצבה.

קשה לי לענות על השאלה מדוע כאבי הגב אינם יכולים להיחשב מחלה "רגילה". כנראה שלא מאחר ומדובר בפתולוגיה של עמוד השדרה שהתמשכה מספר חודשים, כולל בתקופה שלאחר הלידה".

9. עם קבלת חוות הדעת המשלימה ובו ביום, הורנו על קידום ההליך אל עבר שלב הסיכומים וקצבנו את המועדים להגשתם. לנוכח היותה של התובעת בלתי מיוצגת וכמקובל במצבים דומים, שונה סדר הטיעון כך שהמוסד נדרש להגיש את סיכומיו ראשון.

10. בסיכומיו עמד המוסד בהרחבה על פגמים שנפלו לשיטתו בחוות דעת המומחה. כך ובין היתר טען, כי המומחה לא השיב לשאלות שנשאל והתבסס על עובדה שלא הופנתה אליו, ולפיה עבודת התובעת הצריכה ישיבה ממושכת. כן טען, כי מסקנתו של המומחה אינה מתחייבת בשים לב לממצאים הרפואיים שאותם הוא עצמו תיאר. לנוכח פגמים אלה נטען כי יש לדחות את התביעה. לחלופין עתר המוסד למינוי מומחה אחר.

11. בהחלטה מפורטת, מיום 15.9.2016, באנו לכלל מסקנה, כי יש מקום למינוי מומחה נוסף (ולא אחר). זאת מהטעמים שמנה המוסד ומאחר ומצאנו שאין בחוות דעתו של המומחה, על שני חלקיה, מענה ישיר ומנומק לשאלות בית הדין. בנסיבות אלה סברנו שלא ניתן להכריע בהליך על יסוד האמור בחוות הדעת.

12. בהתאם מונה כמומחה נוסף, פרופ' ישראל גולדשטיין, מומחה ליילוד וגניקולוגיה, על מנת שיחווה דעתו בעניינה של התובעת. (להלן: המומחה הנוסף).

13. המומחה הנוסף התבקש להשיב על אותה השאלה שהופנתה למומחה הראשון, על שני חלקיה, וזו חוות דעתו:

"דיון:

1. התובעת סבלה מכאבי גב במשך שנים, שהוחמרו גם בהריונות הקודמים.

2. ובנוסף התובעת הייתה זקוקה לטיפול בתרופות ופזיוטררפיה (צ"ל פיזיותרפיה – ר.ב.ה) להקל על הכאבים.

3. בהריון הנוכחי כאבי הגב הוחמרו בשליש השלישי להריון, היינו בתאריכים שבין 18.8.2013 עד ה-30.9.2013.

סיכום:

היעדרות התובעת מעבודה בתקופה שמיום 18.8.2013, ועד ליום 30.9.2013, כן (ההדגשה במקור- ר.ב.ה) התחייבה בשל מצבה הרפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה, וגם את עוברה."

14. חוות הדעת הועברה לעיון הצדדים וניתנה להם האפשרות לבקש להפנות אל המומחה שאלות הבהרה. לבקשת המוסד הוארך המועד בעניין זה אולם משלא הוגשה כל בקשה מטעמו, קודם ההליך אל שלב הסיכומים וגם הפעם שונה סדר הטיעון כך שהמוסד יגיש סיכומיו ראשון. המוסד לא הגיש את סיכומיו במועד ועל כן נדרש ליתן לדבר טעם. או אז הגיש את סיכומיו, ביום 20.2.2017.

15. במסגרת הסיכומים שב ועתר המוסד לדחיית התביעה ולחילופין לפסילה חוזרת של המומחה ולמינוי מומחה שלישי במספר. עיקר טעמי המוסד לבקשה למינוי מומחה שלישי הם העובדה שלדידו חוות דעת המומחה אינה מנומקת ואף "סוכמה בלקוניות בלתי נסבלת"; אין בה מענה לשאלות בית הדין; המומחה אינו מבחין בין כאב ואי כושר עבודה מסיבה שמוחמרת על ידי ההריון לבין מסוכנות לאם ולעובר שמקימים זכאות לגמלת שמירת הריון.

16. התובעת ביכרה שלא להגיש סיכומים מטעמה וחלף זאת הבהירה, בהודעה מיום 18.6.2017, כי אין לה מה להוסיף על דברי שני המומחים שמונו בתיק וששניהם קבעו, כי יש הצדקה לאשר את תביעתה לגמלת שמירת הריון.

 

17. בהחלטה מפורטת נוספת, מיום 15.7.2017, קבענו כי גם לדידנו חוות דעתו של המומחה הנוסף אינה שלמה. עם זאת הוספנו, כי לעת הזאת אין מקום למינוי מומחה שלישי במספר, צעד אשר יעשה רק בנסיבות חריגות ביותר ובוודאי לא טרם הפניית שאלות הבהרה למומחה (ראו והשוו: הנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 26.6.2017). אשר על כן וטרם מתן פסק הדין יש להפנות אל המומחה שאלות הבהרה בנוסח שהובא בהחלטה.

 

18. לאחר שניתנה לצדדים שהות להגיב לדברים הופנו אל המומחה הנוסף, בהחלטה מיום 24.7.2017, שאלות הבהרה. נוסח השאלות כמו גם תשובות המומחה הנוסף להן יפורטו מטה.

 

שאלה א: בסיכום חוות דעתך קבעת, כי היעדרות התובעת מעבודתה בתקופה שמיום 18.8.2013 ועד ליום 30.9.2013 (להלן: התקופה שבמחלוקת) "כן התחייבה בשל מצבה הרפואי הנובע מההריון ומסכן את האישה, וגם את עוברה"... אנא הבהר את היבט 'המסוכנות' לאם ולעובר להבדיל מהחמרת המצב הרפואי. לשון אחרת, האם לשיטתך אי כושרה של התובעת לעבוד בתקופה שבמחלוקת נבע לא רק ממצב רפואי הנובע מההריון ושיתכן שהוחמר בשל ההריון אלא ממצב רפואי שגם סיכן את התובעת או את עוברה? בכלל זה מדוע כאבי הגב מהם סבלה התובעת, קודם להריון וגם לאחריו, מצדיקים שמירת הריון להבדיל מהעדרות 'רגילה' בגין מחלה/מצב רפואי כלשהו, או יציאה לחופשת לידה מוקדמת החל משבוע 33?

 

תשובת המומחה הנוסף:

 

[א] 1. מדובר בבעיה רפואית כרונית של כאבי גב, אשר היה (צ"ל הייתה – ר.ב.ה) מלווה בסימנים פתולוגיים של הקרנה לרגל שמאל, וכן "מוגבלות בתנועות הגב שגרמו לכאבים חדים, התקשתה בתנועות פשוטות, וכאבים שמוקרנים לרגל שמאל" (ד"ר סרחאן, 8.12.13). כמו כן ידוע על פתולוגיה מהדמיה שעשתה ב 2009 על "היצרות עמוד שידרה צוארי".

2. תלונות אילו של התובעת מהווים (צ"ל מהוות- ר.ב.ה) התוויה לביצוע בדיקות הדמיה על מנת לשלול פריצה של חוליות בעמוד השדרה. ואולם, אין יכולת לבצע בדיקות דימות בהריון על מנת לשלול בעיה פתולוגית שעלולה להחמיר.

3. מדובר במצב של "סיכון", מסכן את התובעת, אילו סימנים שעלולים להידרדר לאיבוד תחושה בגפים והפחתה בתפקוד מוטורי.

4. אילו סימנים שמאיימים על בריאותה של התובעת ועלולים להחמיר ושנובעים מהריון, ככל שההריון מתקדם כובד הרחם ועליה במשקל שמכביד על עמוד השדרה.

5. הידרדרות נוספת במצבה של התובעת עלול לגרום לחרדה ואי שקט ועלול לגרום ללידה מוקדמת עם השלכות חמורות של פגות של העובר.

שאלה ב: בחוות דעתך ציינת כי עמדו בפנייך מסמכים מאת הרופא המומחה לאורתופדיה, ד"ר ראיד סרחאן, מן הימים 14.8.13 ומיום 8.12.13. עיון במסמכים אלה

מעלה, כי לא כלולה בהם קביעה אורתופדית בדבר קיומה של סכנה לתובעת או לעובר. כיצד משפיעה היעדרה של קביעה אורתופדית בדבר מסוכנות המצב לאישה או לעוברה על האמור בחוות דעתך?

 

תשובת המומחה הנוסף:

 

[ב]1. ד"ר סרחאן המליץ על "שמירת הריון" בתאריך 14.8.2013 ובנוסף הוא גם כותב שיש "צירים" (שעלולים לגרום ללידה מוקדמת/פגות).

2. ד"ר סרחאן בהמלצתו זאת על שמירת הריון, רואה מול עיניו סכנה לתובעת/עובר". 

(ההדגשות במקור- ר.ב.ה).

שאלה ג: על יסוד קביעתו העובדתית של בית הדין ולפיה התובעת עבדה כמזכירה בקופת חולים אנא השב לשאלה: האם היעדרות התובעת בתקופה שבמחלוקת (היא התקופה שמיום 18.8.2013 ועד ליום 30.9.2013) התחייבה בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה המסכנים את האישה בשל היותה הרה, או מסכנים את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב?"

תשובת המומחה הנוסף:

[ג]1. ד"ר סרחאן מתייחס לעניין התפקוד היומיומי של התובעת שסובלת מ"מוגבלות בתנועות הגב, תנועות גורמות לכאבים חדים, קושי בתפקוד ובתנועות פשוטות (ההדגשה במקור- ר.ב.ה).

2. התובעת אף קיבלה זריקות עוצמתיות להקלת הכאבים.

3. גם ישיבה על כסא בלבד אינו מקל על התפקוד היומיומי. הצורך להתרכז בעבודה כמזכירה אינו אפשרי שכואב שעלול לגרום לחרדה, אי-שקט ושעלול לגרום ללידה מוקדמת/פגות.

סיכום : היעדרות התובעת מעבודתה בתקופה שמיום 18.8.2013 ועד ליום 30.9.2013 כן התחייבה בשל מצבה הרפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה, וגם את עוברה.

לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה ניתנה לצדדים שהות להשלים סיכומיהם.

19. בסיכומיו המשלימים טען המוסד, כי ראש לכל יש להפנות אל המומחה הנוסף שתי שאלות הבהרה נוספות הנובעות מחוות דעתו המשלימה. האחת, עניינה בהבהרה מדוע לשיטתו לא ניתן לבצע בדיקת דימות במהלך ההריון בעוד המוסד מחזיק במידע רפואי שונה. השנייה, עוסקת בבקשה שהמומחה יתמוך קביעתו כי מצבי חרדה ואי שקט עלולים לגרום ללידה מוקדמת ומסוכנת, בספרות רפואית.

לגוף הדברים סובר המוסד, כי מחוות דעתו של המומחה הנוסף ומתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי גם הוא, בדומה למומחה הראשון, אינו מצליח להבחין ולהבהיר מהבחינה הרפואית מה בין מצב של 'מגבלת תפקוד' המצדיק מתן פתרון לבעיה הרפואית על ידי מנוחה במסגרת של ימי מחלה או חופשת לידה מוקדמת, לבין 'מסוכנות' לאם או לעובר המצדיקה מתן גמלת שמירת הריון. על פי המוסד מדובר בטעות משפטית המצדיקה מינוי מומחה אחר.

זאת ועוד ועל פי המוסד, שני המומחים לא הצליחו 'להוכיח' כי מצבה הרפואי של התובעת סיכן אותה או את עוברה. בהקשר לכך מלין המוסד על כך שהן המומחה הנוסף והן האורתופד שעל ממצאיו הוא נסמך 'פולשים' איש לשדה המומחיות של רעהו על אף שאין זו מומחיותם. כך המומחה הנוסף קובע, כי נדרשה בדיקת דימות לשלילת פריצה של חוליות בעמוד השדרה על אף שהאורתופד עצמו לא קבע חשד זה. כך יש לתהות על הנחת המומחה הנוסף, כי בהמליצו על שמירת הריון ראה האורתופד לנגד עיניו סכנה לתובעת ולעובר מקום שאין זו מומחיותו של האורתופד כלל ועיקר. בדומה, אין ליתן משקל לקביעת האורתופד שאבחן צירים על אף שאין זו מומחיותו ולא ברור על מה קביעתו נסמכת.

מכל מקום וכאשר לא מוכחת 'מסוכנות', לא מתקיים תנאי הכרחי לקביעת הזכאות לגמלה לשמירת הריון. מצב רפואי אשר גורם למטרד, כאב או קושי בעבודה ואף לאי כושר בעבודה אשר אינו מסכן את האם או את העובר לעולם לא יוכר על ידי המוסד כמזכה בגמלה לשמירת הריון ופרשנות אחרת לכך דורשת, לדידו של המוסד, שינוי חקיקה.

לביסוס טענותיו צירף המוסד חוות דעת מתיק אחר שהתברר בפני בית הדין ושבו לדידו סיפק המומחה תמונה רחבה על תופעת כאבי הגב בהריון ובה אבחנה בין מקרים בהם ניתן להסתפק בימי מחלה לבין אלה שבהם דרושה שמירת הריון.

20. התובעת מצדה ביכרה שלא להגיב לבקשתו של המוסד להעברת שאלות הבהרה נוספות ולא להגיש סיכומים משלימים.

דיון והכרעה

21. המסגרת הנורמטיבית: סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק) מגדיר את המונח 'שמירת הריון' בזו הלשון:

"היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה, או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".

צודק אפוא המוסד בטענתו כי נקודת המוצא שנקבעה בסעיף 58 לחוק היא שגמלה לשמירת הריון תשולם רק במקרה שבו המבוטחת נעדרת מעבודתה בשל מצב רפואי הקשור להריון והמסכן אותה או את עוברה או בשל מאפיינים הקשורים לעבודתה והמסכנים אותה או את עוברה.

בפסיקה נקבע כי האישור הרפואי שאותו מצרפת אישה לתביעה לגמלת שמירת הריון הוא בגדר חזקה שבעת הגשת התביעה לגמלה נתקיימו במבוטחת תנאי החוק המצדיקים שמירת הריון (עב"ל (ארצי) 1087/04 המוסד לביטוח לאומי – יוקר (2.3.2005)). עם זאת, המדובר בחזקה הניתנת לסתירה ומכל מקום הסמכות לאשר את התביעה לגמלת שמירת הריון נתונה לפקיד התביעות שצריך לבחון את התביעה הן מן ההיבט העובדתי, הן מן ההיבט הרפואי, הן מן ההיבט החוקי (עב"ל (ארצי) 1158/01 המוסד לביטוח לאומי – הק (14.1.2004).

מקום בו מתעוררת מחלוקת בדבר ההצדקות לשמירת הריון, כפי שקרה גם במקרה שלפנינו, נוהגים בתי הדין למנות מומחה, יועץ רפואי, מטעם בית הדין שיחווה את דעתו בסוגיות הרפואיות שבמחלוקת. לא למותר להזכיר בהקשר זה, כי מאחר והמומחה מנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה, בית הדין כרגיל לא יסטה מחוות דעתו, אלא בנסיבות יוצאות דופן. האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין מובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראו למשל: (עב"ל (ארצי) 29197-03-16 המוסד לביטוח לאומי – שלמה גידניאן (18.7.2017) והאסמכתאות שם).

כשעיקרים אלה מנחים נחזור אל עניינה של התובעת.

22. נקדים ראשית לאחרית ונאמר שדעתנו היא, בניגוד לעמדת המוסד, כי קריאות חוות הדעת השלמות של שני המומחים ובפרט זו של המומחה השני מלמדות באופן ברור, כי התקיימו בתובעת תנאי הזכאות לגמלה כפי שנקבעו בסעיף 58 לחוק. דהיינו, מצבה הרפואי של התובעת אשר נבע מההריון סיכן אותה ואת עוברה ועל כן הצדיק את אישור תקופת שמירת ההריון ונפרט.

23. המומחה מבאר את היבט המסוכנות: כפי שהראנו בפרק העובדתי המומחה השני נשאל ב'רחל בתך הקטנה' ובאופן ממוקד על היבט המסוכנות לתובעת ולעוברה, להבדיל מהחמרת מצבה הרפואי בלבד. בניגוד לטענות המוסד המומחה דווקא השיב לעניין זה באופן מפורט וברור כך שהביא את הרקע לדברים ואחר כך הסביר, כי היבט הסיכון הוא חד משמעי, ובלשונו:

"מדובר במצב של "סיכון", מסכן את התובעת, אילו סימנים שעלולים להידרדר לאיבוד תחושה בגפים והפחתה בתפקוד מוטורי".

בהמשך מבהיר המומחה, כי אותם 'סימנים' "מאיימים על בריאותה של התובעת ועלולים להחמיר ושנובעים מהריון, ככל שההריון מתקדם כובד הרחם ועליה במשקל שמכביד על עמוד השידרה.... הידרדרות נוספת במצבה של התובעת עלול לגרום... ללידה מוקדמת עם השלכות חמורות של פגות העובר."

לעניין 'הסימנים' בהם מדובר נבהיר, כי אלו מובאים בפתח תשובת המומחה ונוגעים לסימנים של הקרנה לרגל שמאל. לאמור, גם אם צודק המוסד בטענתו כי ברוב המקרים כאבי גב אינם מסכנים את האישה או את עוברה הרי שבמקרה של התובעת וכאשר היא מצויה בטרימסטר השלישי להריונה אין זה מצב הדברים. שכן בנוסף לכאבי הגב החזקים נמצא אצלה סימן נוירולוגי ברגל שמאל. לא למותר להוסיף בהקשר זה, כי התובעת עצמה היטיבה לתאר תסמינים אלה בתגובתה לסיכומי המוסד הראשונים שהוגשו לאחר חוות דעת המומחה הראשון, עת כתבה כך: "בעקבות בעיותיי הרפואיות שהיו לי בהריון, השתתק לי חצי צד של הגוף בעקבות כך הייתי נופלת ומתקשה לעבוד, לשבת ואפילו לטפל בילדיי הנוספים. היו לי זרמים בכל גופי התחתון. בנוסף להכל היו לי צירים ובעיות נשימה...". דברי התובעת מובאים על שום שהם מוצאים ביטויים, כאמור, בחוות דעתו של המומחה השני אולם גם בזו של המומחה הראשון אשר גם הוא מציין את אותם כאבים חזקים הקורנים לרגל שמאל. המומחה השני מבהיר כאמור, כי הסיכון הטמון בכך הוא איבוד תחושה בגפיים והפחתה בתפקוד מוטורי שמצדם יכולים להוביל ללידה מוקדמת עם השלכות חמורות על העובר, שלשמחתנו לא התממשו.

הנה כי כן ובניגוד לטענות המוסד, המומחה השני דווקא מבהיר, כי אין המדובר רק 'במגבלת תפקוד', כי אם בסכנה של ממש לתובעת ולעובר.

24. מומחיות הגניקולוג לעומת האורתופד: כמפורט לעיל המוסד השקיע חלק ניכר מסיכומיו בטענה שמומחה בית הדין נסמך על קביעות שלא נמצא להם ביטוי בקביעות האורתופד וכי גם האחרון 'חרג' ממומחיותו. נפתח בכך שהדברים מותירים את הרושם כי המוסד שם עצמו בנעלי הרופאים משל היה הוא עצמו המומחה הרפואי ולא היא. על כך נוסיף, כי ברור הוא שמקום בו נדרש המומחה לחוות דעתו על מצב רפואי 'בדיעבד' אין לו אלא להסמך על הרישומים הרפואיים שהונחו בפניו ובתוך כך על הבנתו הרפואית את האמור בהם. שאם לא כן לא היינו נדרשים לחוות דעת מומחה ודי היה אם בית הדין היה מעיין במסמכים, אלא שאין זה מצב הדברים. כידוע, דרוש גם דרוש 'תרגום' של האמור במסמכים הרפואיים ובפרט הערכתם. כך נהגו שני המומחים ובפרט המומחה השני ולא מצאנו בכך כל פגם. זאת ועוד ובניגוד לאמור בסיכומי המוסד עיון במסמך הרפואי של ד"ר סרחאן מיום 14.8.2013 מעלה, כי זה דווקא הפנה את התובעת לגניקולוג עקב תלונתה על צירים.

לבסוף חזקה על המומחה אשר מונה על ידי בית הדין מתוקף מומחיותו בתחום המיילדות והגניקולוגיה, כי בחן את מצבה האורתופדי של התובעת, כפי שעולה מתיקה הרפואי 'במשקפיים' של מומחיותו. דהיינו שמסקנתו היא כי מצבה האורתופדי של התובעת מסוכן מהבחינה הגניקולוגית ועל כן הצדיק שמירת הריון.

25. חוות הדעת בתיק הנוסף: כמפורט לעיל המוסד צירף לסיכומיו חוות דעת שניתנה בתיק אחר וציין בצדק, כי אין בה כדי להשליך על זכאותה של התובעת לגמלה. לדידו יש בחוות דעת זו ללמד על 'תמונה רחבה' של תופעת כאבי הגב בהריון, שכיחותה, הטיפול בה ואבחנה בין מקרים בהם ניתן להסתפק בימי מחלה לבין אלה בהם דרושה שמירת הריון.

כשלעצמנו איננו סבורים כי ניתן 'לנתק' חלק מחוות דעת ומכל מקום לא ברור כי היא רלבנטית לענייננו. חוות הדעת עוסקת בכאבי גב שהם חלק מהתרחבות טבעית של האגן על מנת "לאפשר לתינוק לעבור בתעלת הלידה" בעוד שעל פי המומחים שמונו בעניינה של התובעת ובפרט המומחה השני התובעת סבלה ממצב פתולוגי שההריון החמיר עד כדי סכנה לה ולעוברה. אולם בין אם כך ובין אם אחרת הרי שגם פרופ' שיינר, נותן חוות הדעת בתיק האחר, מכיר במצבים בהם חומרת כאבי הגב מצדיקה שמירת הריון אלא שלדידו יש להקפיד לפרט את הדברים טרם מתן ההמלצה על שמירת הריון ולהיוועץ באורתופד. כמפורט בהרחבה לעיל ההמלצות שנתנו לתובעת בדבר שמירת הריון נתנו לאחר שמצבה פורט היטב ולאחר שנבדקה גם על ידי אורתופד סמוך להמלצה על שמירת הריון.

26. טרם חתימה נוסיף, כי לאחר שעיינו בשאלות הנוספות שביקש המוסד להפנות למומחה השני דעתנו היא כי דין בקשתו דחייה. לדידנו מדובר בשאלות שלא נועדו להבהיר את חוות הדעת, כי אם לחלוק על עצם מומחיותו של המומחה. כך ולדוגמא המוסד אינו מבקש מהמומחה, כי יתייחס לספרות מקצועית שיכולה ללמד על מסקנה אפשרית אחרת מזו שאליה הגיע כי אם מבקש שהמומחה יתמוך חוות דעתו במראה מקום הגם שהדברים אליהם מתייחס המומחה לא התממשו בפועל אלא שהייתה רק אפשרות שכך יהיה. זאת ועוד ולנוכח כל האמור דעתנו היא כי השאלות אינן חיוניות לצורך ההכרעה בתיק. עוד נזכיר כי בהתאם להנחיות המעודכנות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, אשר נכנסו לתוקפם ביום 4.7.2017, הכלל הוא ריכוז שאלות הבהרה לכדי בקשה אחת. לא למותר להוסיף, כי דומה שבשלה העת להכריע בעניינה של התובעת.

27. כללם של דברים, קריאת חוות הדעת וחוות הדעת המשלימות של המומחים שמונו לבחון את עניינה של התובעת מלמדות בברור, כי התקיימו בתובעת תנאי הזכאות לגמלה לשמירת הריון כפי שנקבעו בסעיף 58 לחוק. המסקנות הרפואיות אליהן באו המומחים נסמכות על התשתית העובדתית והרפואית שהונחה בפניהם ועל כן לא נמצא טעם משפטי שיצדיק שלא לאמץ את האמור בהן.

28. סוף דבר - על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת והרינו קובעים שהתובעת זכאית לגמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 18.8.2013 ועד ליום 30.9.2013. המוסד ידאג לתשלום הגמלה תוך 30 ימים מיום שיומצא לו פסק דין זה.

בנוסף, יישא המוסד בהוצאות התובעת, אשר לא נטלה לעצמה ייצוג, בסך 1,500 ₪. לא ישולמו ההוצאות תוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין למוסד יישאו הפרשי הצמדה וריבת כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

  

 29. זכות ערעור: על פסק דין זה ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום שיומצא לצדדים.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ח, (08 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

פסק הדין נחתם בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין, לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופטת לבדה.

 

 

תמונה 4

 

 

 

Picture 1

 

תמונה 2

 

 

נציג ציבור עובדים מר יוסי קשי

 

רחל בר"ג-הירשברג, שופטת

 

נציג ציבור מעסיקים מר רמי לוי

 

 

 

 

 

 

 

Picture 1

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ