ב"ל 45398-06-12 קרבל נ' המוסד לביטוח לאומי

1.הוגשה תביעה להכיר במחלת CTSביד ימין, כפגיעה בעבודה על יסוד תורת המיקרוטראומה.

2.כך נאמר בתצהיר התובעת:

"2.עבדתי בעבודות טבחות בענף המלונאות, משך שנים רבות, אם כי לא ברצף, וכי למן חודש 10/10 או בסמוך לכך ואילך (להלן: "תקופת העבודה") עבדתי, כטבחית וקונדיטורית במלונות שונים – במלון איילנד ואחר כך במלון רמדה בנתניה.

3.כחלק מעבודתי ולאורכה, נדרשתי לעבודה מאומצת ואינטנסיבית במיוחד, בנשיאה ו/או הרמה והובלת מגשים ו/או סירים ו/או גסטרונומים אשר היו עומסי מזון ובעלי משקל רב (להלן: "כלי האוכל") אשר שימוש בהכנת המזון.

4.בעבודת הקונדיטוריה עסקתי בהכנה בצקים קפואים לאפייתם. לצורך כך נשאתי לבדי קרטונים כבדים מאוד של בצקים קפואים להכנתם לצורכי הפשרה על מגשים ואחר כך העמסת המגשים לתנורי האפייה. משקלם של המגשים העמוסים היו להערכתי כ-10 ק"ג. בימי חול, עשיתי כ-3 עגלות מגשים ובכל עגלה כ-12 מגשים ועל כן העמסתי כ-36 מגשים עמוסי בצק אל העגלה ואחר כך מהעגלה אל תנורי האפייה. כל מגש שקל כ-20 ק"ג. הקרטונים היו כבדים הרבה יותר להערכתי כ-20 ק"ג כל קרטון, אף מהם הייתי מרימה עשרות ביום.

5.עבודתי בקונדטוריה הייתה מתחילה ב-05:00 לפנות בוקר ועד 09:30. עבודה זו נעשית ללא הרף, שכן צריך לעבוד ברצף על הוצאת בצקים קפואים, העמסתם על המגשים להפשרה, משם נשיאתם אל התנורים והוצאתם. כל זה נעשה במהלך ארוחת הבוקר וזאת עבודה מאומצת במיוחד.

6.לאחר כשעתיים של עבודות שטיפה וניקיון מתחיל שלב הכנת האוכל והסלטים במטבח. עבודה זו מתחילה בשעה 11:30 בשלב זה שנמשך עד לשעה 18:00 לערך ואף למעלה מכך.

7.הייתי מכינה כ-25 פיילות עמוסות פירות וירקות להכנת סלטים, שהייתי מרימה בעצמי לשטיפה. משקלה של כל פיילה הגיעה למעלה מ-30 ק"ג!

8.בעבודתי במטבח נהגתי לשאת, להרים ולהוביל גסטרונומים רבים ועמוקים, פיילות וסירי בישול אשר הכילו סוגים שונים של מזון דוג' ירקות ו/או בשר ו/או מרקים ו/או מזון עתיר נוזלים ועוד. כמו כן ובנוסף נשארתי והובלתי מגשים רבים עמוסי אוכל.

משקלם של הגסטרונומים המלאים שקלו כ-25 ק"ג לפחות והסירים כמו גם המגשים המלאים שקלו כ-15 ק"ג לפחות.

9.ביום עבודה במטבח הייתי מרימה כ-50 גסטרונומים וכ-70 מגשים עמוסי אוכל, כ-2 פיילות של מרקים. בחלק מהגסטרונומים הייתי ממלאה מים קרח לירקות ולפירות החתוכים כדי לשמור על רעננותם עד להגשה, וברור כי אז משקלם היה עולה באופן ניכר בקילוגרמים רבים.

10.כמו כן היה מאמץ מיוחד על כפות ידיי שכן הייתי צריכה לעסוק בקילוף וחיתוך של מאות פריטי ירקות ופירות להכנת סלטים, באופן מהיר ואינטנסיבי, בתנועה רוטינית חוזרת ונשנית, דבר אשר אימץ מאוד את כפות ידיי, במאות תנועות חוזרות ונשנות של חיתוך אינטנסיבי.

11.אציין כי נשאתי את כלי האוכל כמתואר לעיל בעבודתי בעצמי, בעבודה אינטנסיבית נוכח הכמויות המאוד גדולות של המזון אותם נדרשתי להכין לאורחי המלון, והכול תוך עומס חוזר ונשנה על כפות ידיי ו/או ידיי בהרמתם המאומצת במיוחד של כלי האוכל משך יום עבודה מלא.

12.עבודה זו התאפיינה במאמץ פיזי קשה עד מאוד בה הייתי נושאת משקלים נכבדים באופן חוזר ונשנה, שעה שכלי האוכל ו/או כל גסטרונומים ו/או מגש ו/או סיר וכיוצ"ב, אשר היו עמוסי מזון, ושקלו קילוגרמים רבים, הועמסו במלוא משקלם על ידיי, אשר הרמתי נשאתי והובלתי אותם, באופן חוזר ונשנה מאוד פעמים ביום, ובכל פעם שהרמתי כלי האוכל ו/או העברתי ממקום למקום.

13.למותר לציין כי אף שטיפת הסירים, הפיילות והמגשים הכבדים כשלעצמם, היה מאומץ ומכביד על הידיים.

14.כדי כך הגיעו דברים לשיאם עד כי ביום 21/12/11 בזמן העבודה עת הרמתי תבנית ברזל עם סלטים הרגשתי מעין "קליק" ביד ימין.