ג' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.עניינו של התובע נדון בפסק דין מיום 5.5.14.

באותו פסק דין נדחתה תביעתו של התובע, שביקש שאירוע נפילה שהתרחש ביום 14.1.02 יוכר כ"פגיעה בעבודה". פסק הדין ניתן לאחר שהתובע העיד בפני בית הדין ונשמעה גם עדותו של מר סוכר, נהג גרר שפגש בתובע ביום התאונה הנטענת ועל פי גרסת תובע, התובע נפל מרכב הגרר שלו. בפסק הדין פורטו הנימוקים שבעטיים גרסת התובע לא הוכחה ובית הדין העדיף את עדותו של מר סוכר, שהוזמן כעד מטעם הנתבע, על פני עדות התובע.

2.התובע ערער על פסק הדין וביום 14.4.16 קבע בית הדין הארצי כי מן הראוי שהשאלה אם התובע אכן נפגע בתאונה הנטענת מיום 14.1.02, תוכרע על פי כלל החומר הרלוונטי, לרבות זה שלא היה בפני בית הדין קמא ויתאפשר לצדדים להשלים את ראיותיהם ולהמציא את כל החומר הרפואי הרלוונטי, לרבות תעודת חדר מיון וכן הודעתו של מר רפי פדלון ותצהירו.

בית הדין הארצי הורה שבית הדין האזורי יבחן מחדש את שאלת התרחשות האירוע הנטען על פי כלל החומר, גם בהתחשב בחומר שיושלם עקב החזרת התיק אליו.

3.בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי, התיק נקבע לישיבת הוכחות נוספת וניתנה לתובע האפשרות להגיש תצהירים משלימים, אליהם יצורפו של המסמכים שהוא מבקש להציג. כמו כן ניתנה לצדדים האפשרות לזמן עדים נוספים.

4.התובע לא הגיש תצהיר מטעמו, אך ביקש לזמן את מר רפי פדלון כעד מטעמו. כמו כן הבהיר שלמעט תעודת חדר מיון, אין בכוונתו להציג מסמכים נוספים.

5.תעודת חדר מיון הוגשה לתיק בית הדין וסומנה נת/1.

בתעודה זו, מיום 14.1.02, נרשם: "נפילה מהישבן על הרכב".

6.מר רפי פדלון הגיש תצהיר עדות ראשית שהוצג בבית הדין הארצי ואשר נחתם ביום 29.6.14 (ת/1). בתצהיר זה נטען כי מר פדלון ראה את התובע נופל ומחליק מרכב הגרר על רצפת האספלט שברחבת המוסך.