ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
43388-10-14
20/04/2015
|
בפני השופטת:
אורית יעקבס
|
| - נגד - |
המערערת:
א' ה'
עו"ד רוזאן נסייר-חזאן
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ג'אנם מחמד
|
| פסק דין |
1.לפניי ערעור כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) - להלן:"הועדה", אשר התכנסה בשני מועדים: 31.3.14 ו - 1.9.14 ואשר קבעה למערערת נכות יציבה בשיעור 49%.
הועדה דנה בעניינה של המערערת בעקבות ערר שהגישה לאחר שועדה מדרג ראשון, קבעה לה רק 36% נכות.
2.מהלך הדיון
בתאריך 16.2.15, התקיים דיון, במהלכו שטחו הצדדים טיעוניהם ובסיומו ציין ביה"ד את המלצתו, כמפורט להלן: "בשים לב לעובדה שהמערערת ציינה, לפני הועדה כי הכאב בברך שמאל יותר חזק ובשים לב לכך שתלונה זו מתכתבת עם האמור במסמכים רפואיים שונים לדוגמא המסמך מיום 11.7.13 שם נרשם "הוצא לחולה לשקול התערבות כירורגית, החלפת מפרק ברך שמאל..."; המסמך מיום 20.5.13 אשר גם שם יש הפניה למרפאת ברך בשאלת ניתוח בברך שמאל וזאת בנוסף לציון תוצאות ההדמיה בדבר שינויים קשים בברך שמאל, ובשים לב לכך שהועדה עת ערכה למערערת את הבדיקה הקלינית לא הבחינה בין שתי הברכיים ואף לא התמודדה עם תלונת המערערת בדבר כאב קשה יותר בברך שמאל ועם המסמכים המחזקים או מבססים תלונה זו, יש מקום להחזיר את עניינה של המערערת לועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתשקול מחדש קביעתה בנושא הברכיים ובמיוחד בנושא ברך שמאל וזאת לאחר שתעיין במסמכים הרפואיים שצויינו לעיל".
המערערת הודיעה כי היא מסכימה להמלצה, בעוד המשיב ביקש שהות בת 30 יום כדי להודיע אם גם הוא מקבל את המלצת בית הדין ולחילופין, כדי להגיש סיכומים.
בתאריך 25.3.15, הגיש המשיב סיכומיו, בראשיתם ציין כי אין הוא מקבל את המלצת בית הדין.
בתאריך 19.4.15, מימשה המערערת את האפשרות שניתנה לה והגיבה לסיכומי המשיב והתיק הבשיל למתן פסק דין.
3.להלן, בתמצית, טענות ב"כ המערערת:
א.התובעת, ילידת 1951, סובלת משלל בעיות רפואיות לרבות השמנת יתר, ירידה בשמיעה וטנטון, אוסטיאופורוזיס, הגבלה קשה בתנועות ומכאבים בכתפיים ובברכיים, במיוחד בברך שמאל.
ב.הועדה קבעה כי התובעת סובלת מ"שינויים קשים בשתי הברכיים" והעניקה לה נכות זהה לשתי הברכיים, בשיעור של 20%, לפי סעיף 35(1)ג'.
ג.טעתה הועדה עת לא התייחסה לטענות המערערת לפיהן היא סובלת מהגבלה קשה ברגליים, כאשר הגבלתה וכאבה בכל הקשור לרגל שמאל, קשים יותר.
ד.טעתה הועדה עת קבעה למערערת אחוזי נכות זהים בשתי הרגליים וזאת מבלי שנימקה קביעתה.
ה.טעתה הועדה עת קבעה החלטתה ביחס לרגלי המערערת שלא בהתאם לממצאי בדיקתה היא ועת התעלמה מהעובדה שמצבה האורטופדי, של המערערת, ברגל שמאל, הינו קשה יותר מאשר ברגל ימין, כאשר עובדה זו עלתה גם מתלונות המערערת וגם מהמסמכים הרפואיים, כמפורט להלן:
מסמך מיום 26.7.12, בו צויינו קיומם של כאבים בברך שמאל ואף צויין כי בוצע צילום הדמיה לברך זו.
מסמך מיום 11.7.13, בו צויין כי קיימים כאבים בברכיים, במיוחד בברך שמאל וכי המערערת "רגישה למישוש בסדק מפרקי מידיאלי בברך שמאל".