אלורידאת נ' המוסד לביטוח לאומי

1.עביר אלורידאת (להלן – התובעת) הגישה תביעה לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) לגמלת הבטחת הכנסה.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק – "אינך תושבת מ- 10/10/11 עפ"י מחלקת הגבייה. הדחייה עפ"י סעיף 2.1.2 לחוק הבטחת הכנסה", ודחה את ההשגה שהגישה, בנימוק – "לאחר בדיקת השגתך הוחלט לראותך כמי שאינה תושבת ישראל", הגישה היא תביעה לבית הדין.

3. הפלוגתא בה עלינו להכריע הינה האם, במועדים הרלוונטיים לתביעה, התובעת הייתה תושבת ישראל המתוגררת ביישוב שגב שלום, כטענתה, או, כטענת הנתבע, אין לראות בה תושבת החל מיום 10.10.2011.

4.בתיק זה העידו, מטעם התביעה – התובעת ופראס אבו בלאל ומטעם הנתבע – ניזאר עבד אל רחמאן ווליד זהאר.

5.מתצהירה של התובעת עולות העובדות כלהלן – 

א.התובעת בעלת תעודת זהות ישראלית והיא אזרחית ישראל הנשואה לתושב הרשות הפלסטינית (להלן – הבעל).

ב.מיום 1.9.2011 התובעת התגוררה בשכירות בשכונה XXX בשגב שלום ושילמה דמי שכירות חודשיים בסך 1,500 ₪ למשכיר – פארס אבו בלאל (להלן – המשכיר או פארס).

ג.ביום 26.11.2014 ילדה התובעת את בנה, מוחמד, בבית החולים סורוקה. מוחמד מקבל את כל הטיפולים בקופת חולים ומרפאת טיפת חלב ביישוב שגב שלום.

ד.כיום התובעת מתגוררת ביישוב שגב שלום, בשכונה ד' בית 52.

ה.התובעת לא נכחה ביישוב דהרייה ביום בו בוצעה החקירה מטעם הנתבע.

6.בחקירתה הנגדית השיבה התובעת, תחילה, כי היא אינה יודעת לקרוא עברית וכאשר נשאלה כיצד ידעה לחתום על חוזה השכירות מול פארס, השיבה כי היא יודעת לכתוב בעברית.